אחרי עשור של הזרקות, כולן פתאום רוצות להיראות כמו עצמן

אחרי עשור של התמכרות להזרקות החליט סוף כל סוף לקחת את עצמות הלחיים המפוסלות בהגזמה ואת השפתיים הברווזיות הנפוחות שלו ולצאת לפנסיה מוקדמת. אינף איז אינף.

המראה המוגזם, שנולד מפילטרים ומחומרי מילוי וקיבל את שמו כבר ב־2019, התקבל בחיבוק גדול. הוא שכנע אותנו שגם הפנים שלנו זקוקות למגמות מתחלפות, בדיוק כמו הבגדים בארון, רק בלי האפשרות להחזיר את הקנייה. ועכשיו, אחרי שנים שבהן נדמה היה שכולן מנסות להיראות כמו אותה אישה, המטוטלת מתחילה לנוע לכיוון השני.

למה זה קורה דווקא עכשיו? אחת הסיבות היא שכוכבות הוליוודיות, ובהן קריסטין דייוויס וקורטני קוקס, החלו לדבר בגלוי על כך שהן ממיסות את חומרי המילוי בפניהן, ונתנו לכולנו רשות תרבותית להפסיק להגזים. או לפחות לנסות לשנות, אבל בטבעיות.

במקביל גברה המודעות לתופעות של מילוי יתר ולעובדה המפתיעה שחומרי מילוי עלולים לנדוד ממקומם ולעבור דירה לאזורים לא מתוכננים בפנים, ככה פתאום באמצע החוזה ומבלי לבקש רשות.

גם המעבר הדיגיטלי לתכני וידיאו קצרים עשה את שלו. תמונת סטילס יכולה לסלוח כמעט על הכול, אבל סרטונים תופסים תנועה והבעות פנים בלייב, וזו כבר בעיה. חומר מילוי שנראה מושלם בצילום קפוא עלול להיראות כמו מסכה סטטית ברגע שאתן מתחילות לדבר ולזוז.

במקביל השתנתה גם ההשראה שנשים מביאות איתן לקליניקות. במקום להגיע עם תצלום של כוכבנית או משפיענית שאת שפתיה הן רוצות לאמץ, יותר נשים מגיעות עם תמונה ערוכה ומפולטרת של עצמן. כלומר, הן עדיין רוצות לשנות את הפנים, אבל לפחות מבקשות להישאר הן עצמן. פחות או יותר.

גם קהילת הרפואה האסתטית משנה את התפיסה ומסתכלת כעת על הפנים כמכלול אחד, עם רצועות שמתרופפות, כריות שומן שזזות עם השנים ושינויים במרקם העור. במקום להתמקד בכל פעם בשפתיים, בלחיים או בקו הלסת, הגישה החדשה מבקשת להתייחס לתהליך ההזדקנות כולו.

המבחן החדש הוא לא לייצר פנים של מישהי אחרת, אלא לצאת מהקליניקה במראה רענן שמדמה לילה עם מחזור REM מלא. בלי שאף אחת תצליח לשים את האצבע על מה בדיוק השתנה.

הטיפולים שמובילים את הגישה החדשה מחליפים את הנפחים המוגזמים בניסיון להמריץ את ייצור הקולגן הטבעי של העור. בין השמות הבולטים נמצאים סקולפטרה ורדיאס, לצד מכשירים מבוססי אנרגיה דוגמת מורפיאוס וסופווייב.

לצידם תופסים מקום מרכזי טיפולי מיקרונידלינג וטכנולוגיות אור, שמטרתם לשפר את מרקם העור ואת הגוון לאורך זמן. גם השתלת שומן עצמי זוכה לעניין מחודש. היא אמנם דורשת הליך ניתוחי והחלמה, ובכל זאת נחשבת לאחת האפשרויות המזוהות עם היוקרה השקטה של התחום, בזכות האפשרות להשיב נפח באמצעות רקמה מהגוף עצמו וליצור מראה טבעי יותר.

ואל חשש, גם לחומרי מילוי יש עדיין מקום בעולם האסתטיקה, אבל הגישה החדשה מעדיפה להשתמש בהם במינונים קטנים ומדויקים, שמטרתם להחזיר את מה שאבד ולא להמציא מחדש את מבנה הפנים.

כמובן, גם לטיפולים החדשים יש מגבלות וסיכונים, ולא כל טכנולוגיה מתאימה לכל אחת. אבל השינוי המשמעותי הוא בעיקר בתפיסה: פחות ניסיון לפסל פנים מושלמות לפי תבנית מוכנה, ויותר ניסיון לשמר את מה שכבר יש.

וכך, אחרי שנים שבהן עצמות לחיים גבוהות ושפתיים מנופחות הפכו לסוג של מדים אחידים, המילוי שנדד מקבל סוף כל סוף אפשרות לעשות סיבוב פרסה. וכל מי שתצפה בסרטון הבא שלכן תוכל להתרכז במה שאתן אומרות, ולא במה שקרה ללחיים שלכן.

וזה משמח אותנו, כי בינינו, לא כיף לחיות בעולם שבו כולן נראות משובטות, בלי שום ייחוד. עכשיו, כשכל אחת חוזרת להיראות (כמעט) כמו עצמה, המחמאה הכי שווה של הרגע היא שאתן נראות מצוין ואף אחת בסביבה לא מצליחה להבין מה עשיתן.

ואולי זו האירוניה הגדולה של המגמה החדשה: אחרי עשור שבו שילמנו כדי שכולם יראו שעשינו משהו בפנים, אנחנו מוכנות לשלם לא פחות כדי שאף אחד לא ישים לב.