בווידיאו: משתתפי הגיליון החדש משלימים את המשפט: "אתה יודע שאתה בריטי כש...".
בחודש ינואר השנה נמסר רשמית שאלכסנדרה שולמן, עורכת ווג בריטניה מזה 25 שנה, עוזבת את תפקידה. "לא היה קל למצוא סיבה רציונלית לעזוב את התפקיד המעניין שלי כעורכת המגזין, אבל בסתיו שעבר הבנתי שאני רוצה לנסות חיים אחרים, בנפרד מווג", מסרה שולמן עצמה. העיתונאית בת ה-59 שהפכה את גרסת בריטניה של ווג למובילה בעיתונות האופנה, נודעה כאלגנטית, מצחיקה, חרוצה, נאמנה לעקרונות המנחים את עבודתה, ומעל הכל - בעלת עין נדירה לזהות סיפור טוב או תמונה חזקה. היא הקפידה לשים את האופנה במרכז, אותה היא העדיפה על פני תרבות הידוענים ויחסי-ציבור לפרויקטים שלהם, ותמכה רבות באופנה הבריטית על-ידי קידום שבוע האופנה הלונדוני והעדפת דוגמניות בריטיות, ובראשן כידוע קייט מוס. באפריל השנה, לאחר חרושת שמועות, אושר רשמית שיורשה של שולמן בתפקיד הוא עורך האופנה של מגזין W, אדוארד אנינפול.
העיתונאי בן ה-45, יליד גאנה שעבר ללונדון עם משפחתו כשהיה ילד, הושפע רבות מעבודתה של אמו התופרת ולמד ממנה על גזירה, בדים והתאמת צבעים. בגיל 17, לאחר ניסיון קצר בדוגמנות ("הטבלה לאופנה", כפי שהוא מכנה זאת), הוא החל לעבוד כעוזר של בת' סימונס, עורכת האופנה במגזין i-D החדש. במקביל הוא הצליח לסיים קולג' ("בקושי, אבל הייתי חייב אחרת אבא שלי היה הורג אותי", הוא סיפר פעם לטלגרף). בגיל 18, זמן קצר לאחר עזיבתה של סימונס, הוא מונה לעורך האופנה של המגזין. תרומתו בלטה בהעדפת סטייל רחוב אדג'י. התמונות שפרסם סייעו לקדם את אופנת הגראנג' של אותה תקופה.
ב-1998 הוא עבר לשמש כעורך חיצוני, מעין יועץ, בווג איטליה. העבודה לצד פרנקה סוזאני וסטיבן מייזל תרמה על-פיו לבשלותו כסטייליסט. הוא לקח חלק אז בגיליונות הדוגמניות השחורות ודוגמניות הפלאס-סייז המיוחדים. ב-2006 הוא עבד כעורך חיצוני גם בווג האמריקאי, וניתן לראות אותו בסרט התיעודי "גיליון ספטמבר" העוקב אחר תהליך העבודה במגזין. "ב-2011, לאחר עשור כפרילנסר בווג איטליה ו-ווג ארה"ב, הוא החל את תפקידו האחרון לפני המינוי לווג הבריטי. "כעת אני אמקד את כל המרץ שלי ב-W", הוא אמר ליומון האופנה WWD עם כניסתו לתפקיד כעורך האופנה במגזין.
מבין העבודות הזכורות שלו ב-W היו שער קייט מוס כנזירה ב-2012 ושער ניקי מינאז' כקורטיזנה מהמאה ה-18. אחרי תקופה של קשיים כתוצאה מתחרות עם המגזינים V ואינטרוויו, מגזין W עם אנינפול כעורך האופנה הראה סימני התאוששות, וכמות המודעות המסחריות צמחה. עורך המגזין סטפנו טונצ'י אמר לניו-יורק במסגרת כתבה על אנינפול כי יש לו (לאנינפול) חלק רב בהצלחה. בשנה שעברה הוענק לו אות כבוד (OBE) מאת המלכה אליזבת' עבור תרומתו לתעשיית האופנה הבריטית.
גיליון דצמבר של ווג בריטניה, שהגיע לדוכנים בסוף השבוע האחרון, הוא בעריכה בלעדית של אנינפול. על-פי הבטחתו עם קבלת התפקיד, יש לצפות למגזין "יצירתי וחדשני". האשטאג חדש, NewVogue#, הושק כדי לקדם את המגזין בפורמט התוכני החדש שלו. בשלב זה נראה שהכיוונים שייבחנו על-ידי ווג בריטניה בהנהגת אנינפול הם פוליטיים וחברתיים. ככל הנראה זאת הסיבה לבחירה באדווה אבואה, דוגמנית מעורבת הידועה כפמיניסטית אקטיביסטית, לככב כנערת השער ולסמן ורסטיליות עתידית.
תמונת השער, שאותה צילם סטיבן מייזל, היא מחווה לשערי ווג משנות ה-70 והיא ללא עוררין אחת היפות של המגזין אי פעם. את עבודת הסטיילינג הצבעוני בהפקת האופנה המתפרסת על פני 14 עמודים עשה אנינפול עצמו. הכותרות לצד תמונתה של אבוהה מגלות כיוון חדש בעליל; בגדול, פחות ליפסטיקים ,יותר פוליטיקה. וליתר דיוק, הענקת במה לאקטיביסטים המזוהים עם מגמות פוליטיות שלא חוששים מאמירה בלתי מתפשרת. למשל כמו סאדיק קאן, ראש עיריית לונדון והמוסלמי הראשון בתפקיד; סטיב מקווין, במאי הקולנוע והמפיק האנגלי שזכה לשבחים רבים על סרטיו הפרובוקטיביים "רעב" ו"בושה"; סקפטה, אמן הגריים והראפר האלטרנטיבי; זיידי סמית, אחת הסופרות המוערכות והמו?כרות ביותר בעולם דובר האנגלית שנודעה בטכניקת כתיבה מודרנית. לצידם יש גם דמויות אופנה בריטיות מובהקות והכי נכונות לגיליון הראשון - כמו קארה דלווין, כריסטופר ביילי, גרייס קודינגטון, נעמי קמפבל וכמובן, קייט מוס. אי אפשר בלעדיה.
לקראת יציאת הגיליון, הועלה סרטון חביב לערוץ היוטיוב של המגזין, בו משלימים כמה מיקירי ווג החדש את המשפט "אתה יודע שאתה בריטי כש...". התשובות כוללות השלמות כמו "אתה אומר 'סליחה' כל שניה", "כל התחתונים שלך הם ממרקס אנד ספנסר", "יש לך חוש הומור מרושע", "אתה יכול לצטט את שייקספיר", ו"אתה שותה הרבה תה". כמו כן, נערכה מסיבה עליזה ב"דה ריבר קפה", מסעדה לונדונית המתמחה במטבח האיטלקי, וכולם קיבלו גיליון משלהם לפני כולם.