תצוגת קיץ 2012 של לואי ויטון, שהתקיימה הבוקר (רביעי) במסגרת שבוע האופנה בפריז, נחתמה בנשיקה לוהטת, שהדביק מרק ג'ייקובס מעצב הבית של המותג, לדוגמנית העל קייט מוס, מה שעשוי לרמז על כך שזו העונה האחרונה של ג'ייקובס בלואי ויטון, שמכהן בתפקיד מאז סוף שנות ה-90. כזכור, לפי אחת השמועות המוצקות בתעשייה, ג'ייקובס מועמד לתפקיד המעצב הקריאטיבי של כריסטיאן דיור, פוזיציה שהתפנתה מוקדם יותר השנה לאחר פרשת האמירות האנטישמיות של ג'ון גליאנו ופיטוריו.
סידני טולדנו, יו"ר דיור, ציין לפני כשבוע כי ההכרעה בנושא תתקבל בעוד שבועות ספורים. אם שינויים מרחיקי לכת כאלה אכן יתרחשו בקרוב בלואי ויטון, התצוגה עשויה להיזכר כשירת ברבור מפוארת למדי. בעוד שבעונת החורף הקודמת בחן ג'ייקובס את מימדי השליטה והפטיש, ויצר את אחת הקולקציות הנועזות, הרי הפעם הוא בחר בפרשנות בהירה יותר, נשית יותר, מרהיבה ובעיקר - אלימה פחות וכמעט ילדותית.
התצוגה התקיימה על רקע לבן, כמעט-חלומי ובתולי, כשבמרכז המסלול מוקמה קרוסלת סוסים שכאילו ונלקחה מגן עדן. קשת הגוונים בקולקציה נצמדה ברובה לגוונים החיוורים שעטפו את החלל - נגיעות אווריריות של תכלת ואפור, ועד צהבהבים כמעט בלתי נראים, שהודגשו היטב לצד מערכות ספורות בכחול צי. קווי הצללית, כמו בעונה הנוכחית, ברורים וחדים, כמו למשל חצאיות-צינור עשויות עור קרוקו, עליוניות בצווארונים מעוגלים וגדולים שנרכסו בקפידה נוקשה, או מעילי קיץ שקיבלו זוויות המזכירות ז'קטי אופנוענים.
את השקט היחסי שהביא איתו הצבע, פרע ג'ייקובס במרקם. התחרות ונגזרות המזכירות קרושה שימשו כמוטיב שנברא מחדש - מה שנדמה בתחילה כקישוט פשוט על חצאית, הלך והתעצם עד שהפך לסדרה של חיתוכים פרחוניים וצפופים, מעוגלים ומאפשרים הצצה, כמשחק שכבות בלתי נגמר. הדו מימד הזה, נעשה בסופו של דבר לתלת מימד, כאשר שורה של שמלות וחליפות חצאית כוסו באין ספור פרחים גזורים ומצוייצים שיצרו מעין אשליה של ריחוף מעודן ומנוגד לבגדים הנוקשים והתפוחים למדי.
באופן כמעט משונה, שהזכיר את הקולקציה הראשונה של ג'ייקובס לבית האופנה, התיקים הרבים שהוצגו על המסלול, היו מאופיינים בדבר אחד עקרוני בדרך בה הם לא בלטו כלל (בזמנו לא אחזו הדוגמניות אפילו בתיק אחד, הכרעה שיצרה דרמה לא קטנה). למעשה, ספק אם מישהו יזכור אותם. ניכר, שג'ייקובס כמעט העלים אותם ברקע בכוונה, כאילו וניסה לרמוז שהם לא לב ליבו של הסיפור. את השמשיות הלבנות, הכה-אריסטוקרטיות, או את חצאיות הבלוניות והמכוסות בנוצות מלחששות, המתכתבות במידה מסוימת עם מורשת התפירה העילית הצרפתית, אף אחד לעומת זאת לא יהיה יכול לשכוח. האם יש צורך שוב להזכיר שוויטון חסרים מחלקה להוט קוטור, בעוד שדיור מתהדרים באחת מפורסמת במיוחד?
רוצים לראות עוד מהקולקציה של לואי וויטון? הכנסו לפייסבוק שלנו
היה גם הרבה לבן בתצוגה של סלין
צילומים: AP
