ביוני שנה שעברה, מעצבת האופנה מירית וינשטוק (35) רשמה לעצמה שיא אישי. 14 דגמים מתוך קולקציית תכשיטים עליה היא חתומה, המבוססים בחלקם על כדורי נוצות מפורקים או על רפייה, הוצגו למכירה בקולט פריז, אחת מחנויות האופנה המפורסמות בעולם. על אף שאביזרים מתוכשטים שימשו אותה כבר מתחילת דרכה, כשהמותג הנושא את שמה נוסד ב-2004, היה זה למעשה אוסף התכשיטים הראשון שיצרה וינשטוק, אשר היה יכול לשאת את התואר קולקציה ואשר עירב עבודת צורפות ממשית, שנעשתה יחד עם תכשיטנית מלונדון.
"הקולקציה נמכרה מעולה", מעידה וינשטוק על קבלת הפנים שקיבלה בקולט. "קיבלתי חיזוק משמעותי, ואז התחלתי לעבוד על קולקציה שנייה, שבספטמבר האחרון הוצגה בתערוכות הסובבות את שבועות האופנה בפריז, לונדון וניו יורק". תו התקן של החנות הפריזאית, הוא זה שסלל את הדרך לחשיפה בהפקות אופנה וסקירה במגזינים זרים, בין היתר לדבריה 'ניילון' ו'ווג', ול-15 נקודות מכירה, כמו רשת אנתרופולג'י ומיני בוטיקים ביפן, שוינשטוק מגדירה כ"מקומות שאני רוצה להיות בהם".
כעת היא חושפת, כחלק מעונת סתיו 2012, גם אוסף תכשיטים ראשון לגברים, המושפע כולו מעמוד השדרה האנושי, תחת השם Human Spine. "ראיתי דגם של שלד משנות ה-50 בשוק הפשפשים של פריז", היא מגלה כיצד התגבשה ההשראה הבלתי רגילה. "ומאוד התלבטתי אם לקנות אותו. הוא היה יקר מאוד ולא ידעתי גם איך לסחוב אותו. שבוע אחרי זה חזרתי וקניתי, והייתי צריכה להיסחב אתו בכל העיר, והוא גם בקושי נכנס למזוודה. בארץ פירקתי אותו לחלוטין, ואת חוליות עמוד השדרה כיסיתי בכסף וצבעתי במתכות שונות".
אותן חוליות, בגודל זהה לחוליות של אדם בוגר ממוצע, מתועדות בדף הראשון של הקטלוג המלווה את הקולקציה, והן משמשות לה כבסיס רעיוני. התכשיטים עצמם, הכוללים תליונים, חפתים וסיכות דש, מעודנים פי כמה, ומשקלם הקל, מתוקף היותם עשויים שעווה מצופה כסף, מפתיע בעת אחיזתם. בחלק מהמקרים הציטוטים מהמקור הגופני מדוייקים יותר, כפי שמדגים תליון המעוצב כחוליית האלפא, שהיא הראשונה במניין החוליות; ולעיתים פחות, כמו במקרה של תליון המעוצב כחוליה תחתונה, שוינשטוק מודה שהעצימה מעט את צורתו לטובת אפקט דרמטי יותר.
כאשר פריטי הקולקציה אינם מונחים אחד ליד השני, הקישור המידי לעמוד השדרה אינו ניצת. לפרקים הם עשויים להזכיר גולגלות חיה מלוטשות, לפרקים מעין פיסת מתכת פעורה ואורגנית. אי הבהירות הזו, היא חלק מהמיסטיק הגותי המעומעם שכל אחד מהעיצובים מעורר, בזמן שהם ניצבים באיזון מבהיל על קו התפר שבין התעשייתי לאדם, כאובייקטים קרים וספק-מבעיתים המוכ?רים משיעורי טבע או סרטי אימה.
"החלטתי שאני לא רוצה שזו תהיה חלק מהקולקציה הכללית, אלא קפסולה", היא מגיבה כאשר נשאלת על הפער המשמעותי בין האיכויות הגראפיות המוקצנות של קולקציית הגברים, לבין שאר הפריטים בעיצובה, שיש להם גוון מעט רומנטי יותר, כמו שרשרות קלועות טבולות בזהב. "המטרה היא לקחת כמה שיותר חומרים שהקשר בינם לבין תכשיטים הוא מקרי בהחלט, ואז לפרק אותם ולהתנסות בהם".
פוטנציאל הגדילה בחו"ל הוא חלק מהסיבה לכך שהפוקוס של המעצבת, שנודעה בתחילה בשמלות פליסה ומוטיב של סרטי בד, עבר בשנה החולפת מפריטי לבוש אל תכשיטים. לראייה, היא מפתחת את האחרונים נמרצות יחד עם צוות של תכשיטניות, מאתרת עבורם נקודות מכירה נוספות בעולם ועובדת עם משרד יחסי ציבור במילאנו כדי לקדם אותם. "התכשיטים התחילו כנלווים לבגדים, ואני חושבת שזה מרגש שהם קיבלו זהות משל עצמם", אומרת וינשטוק. "מה שמבדיל תכשיטים מבגדים", היא ממשיכה בהתייחס לשאלה מדוע היא לא משווקת את קולקציות הביגוד, שנכון להיום נמכרות בעיקר ברשת רזילי המקומית, באותו האופן, "זה שתכשיטים אפשר למכור במחיר ריאלי בשוק הבינלאומי, לעומת האופנה. אני צריכה להתחרות ביצרנים שמייצרים את הבגדים שלהם במזרח הרחוק".
וינשטוק אמנם מפזרת את שמן של חנויות כמו בארניז בניו יורק או בראונס בלונדון כיעדים לכיבוש, אך באותה הנשימה מבטלת כל חשד לגבי תוכניות עתידיות להשתלטות על העולם או לפחות לפתוח מחדש חנות משל עצמה בתל אביב. "אני רוצה לשמור על הבוטיקיות של המותג. אני רוצה להתמקד ביצירה ולא להשתעבד לייצור. אני רוצה לבלות כמה שיותר בסטודיו וליצור רק עבודות שמרגשות אותי".
קולקציית Human Spine תימכר החל מחודש יוני הקרוב, גם באתר הבית של המעצבת. טווח מחירים: 185-245 אירו.