שי שלום נקשר לסוסים; מעשית אם לא רגשית. לפני כשבועיים נסע המעצב לאנטוורפן, כדי לחזות בתחרות קפיצות סוסים המקבצת 300 מתחרים מרחבי אירופה. לא כי מצא תחביב חדש, או הזדמנות להסבה מקצועית, אלא על מנת לבחון הצעת עבודה יוצאת דופן. "נוסחה פנייה מצד גורמים שנחשפו אל הבגדים המחויטים שלי, לבוא ולבדוק שיתוף פעולה לטובת קו אופנה שיפנה אל רוכבי הסוסים עצמם, ושיימכר בבלגיה", פורט בזהירות שלום את מהות המיזם העתידי בקווים כלליים. "אבל אני לא רוצה לרדת לפרטים, או לספר מי הגורם שפנה אלי, כי הכול עוד סגור לחלוטין".
אז מי זה בעצם שי שלום ולמה הוא מסתורי?
"החשיפה לתחום הלא מוכר הזה, שיש לו פן אופנתי חזק, הייתה בשבילי מעניינת", הוא מסביר על הסיבות שהובילו אותו לרצות לקחת חלק בתחום ספציפי כל כך, כשסביר שהקסם האריסטוקרטי כפי שיוכיחו שלל נסיכים אירופאיים מיומנים לדבר לא נפקד מעיניו. "יש שם קוד לבוש ברור והנחיות ברורות", הוא מסכם את הרשמים משלושה ימים של צפייה בתחרות, "כמו איך צריך להיראות ז'קט הרוכב, שהוא בדרך כלל צמוד מאוד וקצר, אבל בכל זאת נשמר מקום לביטוי אישי של המעצב. היה שם אפילו רוכב שייצג את H&M, והלוגו של הרשת נרקם בזהב על חזית הז'קט שלו. האמת היא, שזה היה מעניין מאוד לראות את הסמל המוכר כל כך מוגש בצורה שונה כל כך".
פיסה ממשית מתוך הפרויקט, אם יצא לדרך כמתוכנן, עדיין אינה זמינה, אבל ייתכן שאפשר לזהות את השפעותיו על שלום כבר עכשיו. לראשונה ב-15 שנות קריירה ובדומה למגמה המתפתחת בעולם האופנה המערבי, שנדרש להתחדש עד אין סוף, המעצב מכריז בימים אלה על כינונה של קולקציית קדם-סתיו. הקולקציה החדשה, בינתיים לגברים בלבד, מצטרפת למניין העונות השנתי ומטרתה לגשר בין העונה הנוכחית, שהוצגה לפני כחצי שנה במסגרת שבוע האופנה בתל אביב, לבין עונת החורף הבאה. אם מנסים לתאר את הלך הרוח הכללי המנשב מבין העיצובים המרכיבים אותה, הרי שמתבקש למתוח קו אסוציאציות דמיוני הקושר בין המאפיינים הספורטיביים של הבגדים, ובעיקר של הגזרות הארוכות יחסית של המכנסיים הקצרים, לבין עולם הרכיבה. עם זאת שלום, שמתמקד בעיקר בשפה המתכתבת עם המסורת האיטלקית המוחצנת, מסרב להתחייב על כוונה מודעת ומשאיר את ההתרשמות פתוחה לפרשנויות.
קולקציית קדם סתיו ישראלית: סתירה גדולה או שעטנז מוזר?
"לחלוטין כן", הוא עונה לשאלה האם הצורך בקולקציה נוספת, שתחייה ממאי ועד אוגוסט, נובע מהצגתה המוקדמת יחסית של קולקציית קיץ (שבוע האופנה בתל אביב נערך בנובמבר 2011). מלבד העובדה שלדבריו קיבל הזמנות על פריטים שטופפו על המסלול מיד לאחר התצוגה, ועל ידי כך מיצה את ההצעה העונתית כבר לפני מספר חודשים, "מה שהצגנו אז היה רלוונטי לקיץ עצמו. קולקציית קדם-הסתיו אמנם נשענת על הקיץ, אבל מבחינת הבגדים, הסגנון והצבע היא כבר נוגעת בעונה הבאה".
גם הפזילה אל שוק חו"ל שוק שנחשף עבור שלום לאחר שהציג בלוס אנג'לס לפני שנים ספורות משחקת תפקיד בהחלטה להוסיף עוד קולקציה, אקט נדיר בקרב המעצבים בישראל, ולצלם לה קטלוג נפרד. "פנינו החוצה, ושם נדרש תהליך עבודה אחר".
אם האוסף הקיץ היה בסימן חייטות טווסית ומגע קל של רוקוקו, הרי שקדם-הסתיו, כצפוי מאוסף מגשר, מעט מרוסן יותר וכמובן גם מסחרי יותר, ולו כדי לכפר על שיגיונות עיצוביים מהעונה הקודמת. לצד אותו טון אתלטי מורגש היטב ("אני לא אגיד אוליפיאדה"), שמופגן בין היתר בחולצות ספנדקס הדוקות בגוונים רוויים, הדומה במגען בגדי-ים ושרווליהן גזורים כ'שרוולי רגלן' של חולצה אמריקאית, עדיין ניכר דגש עקרוני על פריטים מחויטים. גם הם, על אף ההיצמדות לפרופורציות קלאסיות, משמשים דופן בסיפור הספורטיבי. בלייזר אדום בטקסטורת פסים רחבה, או אחד אחר המשובץ עבותות בגוונים ירקרקים, מבטאים בבחירת החומר והצבע אופק מאוורר, המתקשר אל תרבות אוניברסיטאות העילית בארצות הברית. בצירוף עם זוג מכנסי פשתן רשתיים, רפויים ושקופים למחצה, שחוט גומי שזור במותניהם כאחת המגמות הפופולריות של העת האחרונה, מתקבלת אווירה כללית נינוחה, שאינה מושגת על ידי זלזול בפרטים הקטנים.
אבל האמת היא, שאת קולקציית קדם-הסתיו הזו מלווה גם סתירה גדולה, או לכל הפחות היא מצטיירת כשעטנז מוזר. אם הייתה מצייתת לשיטת העבודה הנהוגה באופנה המערבית העילית - כפי שביקש לעשות שבוע האופנה בתל אביב - היה נדרש להציג אותה לפני מספר חודשים, ולא בצמוד לתקופת מכירתה. בנוסף, על אף הבידול הקונספטואלי בינה לבין העונה הקודמת, קוטנה היחסי (גם אם מכנים אותה 'מיני-קולקציה') מקשה עליה לעמוד בפני עצמה ולנמק את קיומה. יש בה למשל מיעוט מכנסיים (כשני דגמים המבוצעים במספר סוגי בדים), והחולצות המכופתרות, כמו גם מכנסי עור קצרים, שייכים למעשה לקולקציה הקודמת. למעשה, ובלי קשר לטיב הפריטים, שלחלקם איכויות ברורות, היא משמשת כחומר מילוי זמני, שקוף ופונקציונלי, תוצר של בלבול זמנים אחד גדול.
קולקציית קדם-הסתיו של שלום, בדומה לקולקציית הקיץ השנייה שאלון ליבנה החליט לחנוך לפני כחודש, מבטאת קושי אליו נקלעו מעצבים שלקחו חלק בשבוע האופנה בתל אביב. אלה הציגו את קולקציות הקיץ בנובמבר, בסמוך לשבועות האופנה בבירות האחרות בעולם לאותה העונה. אבל עם היוודע ביטול שבוע האופנה שתוכנן לאפריל, שהיה אמור להציג את חורף 2013, נותרה באוויר בעיה האם להציג ללא מסגרת מארגנת ובאופן עצמאי קולקציית חורף עוד לפני שהחל באופן רשמי הקיץ? או האם לחכות ולהציג את העונה הבאה בסמוך למכירתה, ואז לספוג כמעט עשרה חודשים ללא שום כיסוי תקשורתי וללא הצגה של משנה חדשה? לכל אחת מההחלטות מתלווה איזשהו מחיר שעשוי להקשות על המעצב, כשגישת הפשרה של שלום וליבנה אימוצו של אי קטן ברצף מהווה ניסיון התמודדות.
"ההחלטה לא לקיים את שבוע האופנה באפריל הייתה נכונה", שלום פורש את גרסתו. "המערכת הייתה צריכה להירגע. זה אירוע שמצריך המון אנרגיה". יחד עם זאת, הוא מאמין בחשיבות קיומו של שבוע אופנה בתל אביב. "החוויה, איך להגיד בעדינות, הייתה נפלאה. שבוע האופנה הישראלי היה מפץ גדול. יש לו יתרונות גדולים, גם כי זה מאפשר לתעשייה להציג את החזון שלו במקביל לעולם, ולא אחריו. זה מאפשר למעצבים לנסח אמירה שלא נשענת על הטרנדים העונתיים. זה יכול להביא משב רוח רענן".
טווח מחירים: ז'קטים: 5,600 7,600 שקלים; חולצות מכופתרות: 1,600 2,200 שקלים; סריגים: 1,200 1,600 שקלים; מכנסיים: 2,600 4,800 שקלים
שי שלום, הרכבת 2, תל אביב