בסוף 2015, וזמן קצר אחרי שהקימה את המותג שלה "MEWS", זכתה המעצבת בוגרת שנקר גל שנפלד במלגת מפעל הפיס, המעניקה למעצבים צעירים 150,000 שקלים לצד הזדמנות להשתתף בשבוע האופנה המקומי. ארבע שנים אחרי, ושנפלד עדיין דובקת בקולקציות על טהרת הצבע השחור, ומגלה שגם בתצוגה שתתקיים מחר (שלישי) בצהריים במתחם שבוע האופנה התל אביבי - היא לא מתכוונת לסטות מהנושא.
"החיים בשחור", היא מנסחת את המורבידיות בעליזות מפתיעה כשהיא נשאלת אם היא לא מפחדת לחזור על עצמה, ונותנת נימוק שצובע מחדש את הגוון; "ברגע שגיליתי את הטוויסט של לצבוע הכל בשחור, הבנתי מחדש את היופי של עולם האופנה". ולהלן ההסבר: "נגיד את נכנסת לבית ויש שטיחים, ספרים, רהיטים, חפצים - יש לך בלגן בעיניים. ברגע שאת צובעת הכל בשחור נוצרת הרמוניה, אפשר להתרכז בדיזיין עצמו. חוץ מזה, שחור זה סופר צבעוני, יש אינספור גוונים בתוך שחור: אדום, כחול, ירוק, עומקים, ואז אני מתרכזת בחיבורים".
מי שזכתה בפרס "ההרמוניה והצבע" של תחרות "מיטלמודה" היוקרתית באיטליה על קולקציית הגמר שלה בשנקר, לא מתחרטת לרגע על צמצום גבולות הגזרה בה היא מעצבת, ומעידה דווקא על ההשראה האינסופית שמגיעה מהדיאטה השחורה שגזרה על עצמה.
"אני חושבת שאופנה היא גדולה מהחיים, זה החלום והרוח, והבגדים משקפים את זה. יש לי זיכרון של התשוקה ללכת לשנקר ואני כל הזמן חוזרת לשם. כשאני קמה בבוקר לפעמים אני לא מאמינה שזה החיים שלי".
את הקולקציה שתציג בשבוע האופנה התל אביבי ידגמנו דוגמניות ולא נשים אמיתיות כפי שהכתיב הקונספט השנה, "זה חייב להיות ביגר דן לייף, ככה אני רואה אופנה. ברגע שאת מציגה על אנשים רגילים זה הופך לבגדים".
מאחורי עשרים הלוקים שיעלו על המסלול אין סיפור או השראה ספציפיים. "אני לא עובדת ככה", היא מסבירה, "זה תמיד זווית מסוימת של החלום שלי על אופנה. העולם היום נמצא בפאזה של ספיד, אין אתנחתא, אפילו באפריקה ביקשו להפסיק לשלוח בגדים". אז איך את מתמודדת עם האינפלציה בתחום? "עבודת יד, אומנות, חשוב לי לייצר אינטימיות עם הבגדים, עם הלקוחות, שיידעו שזו לא מכונה שעושה את זה".