מכנסיים הם פריט לבוש נשי וגברי כאחד, אבל במשך שנים בהיסטוריה היו נחלתו של מגדר אחד בלבד. למעשה, פחות ממאה שנים עברו מאז הפכו המכנסיים לפריט לבוש לגיטימי עבור נשים, והיום אין אחת שלא לובשת אותו כמעט על בסיס יומי. אז מתי נשים פתחו את הארון ופינו את מדף השמלות והחצאיות לכניסתם של המכנסיים? כך בדיוק קרתה המהפכה.
אם נציץ בסגנון הלבוש של המאה ה-18 וה-19 נוכל לראות הבחנה ברורה בין גברים לנשים. בעוד שגברים מהמעמד הגבוה ובני האצולה לבשו בעיקר חליפות, נשים לבשו שמלות נפוחות חושפות כתפיים עם שרוולים תפוחים. ההבדל בין לבוש נשי לגברי היה עד כדי כך חשוב, שבצרפת אפילו נחקק חוק שמחייב כל מגדר להתלבש בבגדים המתאימים לו. החוק בוטל רק ב-2013, על אף שלא נאכף במשך עשרות שנים.
נשים במאות האלה לבשו בגדים לא נוחים - מחוכים לוחצים, קרינולינות ענקיות, עודפי בד כבדים וגזרות עם חיתוכים במקומות לא הגיוניים שהקשו על התנועה. המכנסיים, פריט לבוש נוח למדי, מצא את מקומו רק בארון הגברי. הסיבה לכך היא שנשים נתפסו באותה העת כקישוט בלבד, סוג של רכוש. הן היו סמל לכוח, מעמד וכסף עבור הגברים. נשים שהיו זקוקות ליכולת לזוז הן נשים עובדות, מה שמעיד על רמת חיים נמוכה. נשים במעמדות גבוהים לא היו צריכות לזוז כלל, היה להן בעל עובד ושורת משרתות ובעלי תפקידים ולכן התזוזה לא הייתה נחוצה. כלומר, בגדים לא נוחים, מסורבלים וכולאים - היו סמל למעמד גבוה.
האישה הראשונה שלבשה מכנסיים והחלה את המהפכה היא האמריקאית אמיליה בלומר. בלומר הייתה פעילת זכויות נשים שהוציאה כתב עת שמטיף נגד שכרות ונוגע בנושאים של אלימות נגד נשים בשנות ה-50 של המאה ה-19. באותה תקופה היא החליטה לאמץ פריט לבוש שהיא ראתה במזרח התיכון ובאסיה - מכנסיים.
בלומר מפרסמת בעיתון שלה את המכנסיים, שאותם היא לובשת תחת חצאית קצרה, ומסבירה שזהו פריט לבוש ששואב השראה מסגנון טורקי. היא מקבלת מטר של תגובות נלעגות וביקורת חריפה. המכנסיים שלה קיבלו את הכינוי "הבלומרס", ואמנם לא הפכו קונצנזוס אבל כן זכו לתמיכה מנשים רבות, ומספר המנויים שלה בעיתון קפץ מ-300 ל-4,000. היא בעצמה מסרבת מאותו רגע ללבוש כל בגד אחר שאינו מכנסיים. ואולם, לבישת מכנסיים לא התקבלה בעין יפה ובאותה תקופה בניו יורק נשים שלבשו את ה"בלומרס" נעצרו על הפרת קוד לבוש חברתי ומעשים מגונים.
אז אמנם בלומר לא הצליחה להחדיר את המכנסיים באופן רשמי לארון הבגדים של נשים בגלל התנגדות חברתית נרחבת, אבל היא כן פתחה את הדלת לבאות. בסוף המאה ה-19 נשים התחילו ללבוש מכנסיים לטובת פעילויות ספורט כמו רכיבה על סוסים או על אופניים. המכנסיים הפכו להיות פריט לבוש ייעודי ונוח לנשות המעמד הגבוהה שיש להן בבית את כלי התחבורה הללו.
באותה תקופה נשים הסתכלו על מכנסיים כבגד פונקציונלי שממלא מטרה אחת ספציפית של הגעה ממקום למקום. עדיין רחוק היום שבו הוא יהיה פריט לבוש שניתן להסתובב איתו בפומבי. בתחילת המאה ה-20, המכנסיים מגיעים אל חוף הים בדוגמת בגד רחצה. השינוי המשמעותי הבא בכרוניקת המכנסיים מגיע בשנות ה-40, אז נאלצו הנשים לצאת למפעלים היות והגברים יצאו למלחמה. הן זונחות את השמלות והחצאיות לטובת מכנסיים אבל לא מתוך מקום אופנתי או בעל אמירה, אלא רק לשם נוחות העבודה במפעל .
גם שנות ה-50 לא הביאו איתם בשורה משמחת למכנסיים, כאשר בשנים שאחרי המלחמה בית האופנה המוביל דיור משיק את מראה ה-New Look המפורסם שלו שכולל חצאיות נפוחות ומותניים צרות. אחרי תקופת המלחמה שבה נשים לבשו מכנסיים, החברה (ובעיקר הגברים) מנסה להחזיר את הסדר הישן שבו נשים במרחב הפרטי וגברים במרחב הציבורי.
הבשורה האמיתית הגיעה בשנות ה-60, שהיו בסימן מרד אופנתי גדול. נשים החלו ללבוש מכנסיים כסמל לשבירת מוסכמות, לחופש ולהחרבתן של המוסדות הישנים. הנוער המרדני של הסיקסטיז הכניס לאופנה את חצאיות המיני, את הטי שירטס - וגם את המכנסיים לארון של הנשים. עד מהרה התופעה החברתית המחתרתית מקבלת גושפנקא מהאופנה הגבוהה כאשר מעצבי על מתחילים להלביש נשים במכנסיים.
אך לצערנו גם היום במאה ה-21 מכנסיים מקושרים יותר לגברים מאשר לנשים, וזאת על אף שנשים לובשות מכנסיים באופן גורף ובלי שום חשש להפר קוד לבוש שכבר מזמן לא קיים. פוליטיקאיות שרוצות להפגין חוזק ועוצמה עדיין בוחרות במכנסיים ולא בשמלות או חצאיות. כוכבת הוליוודית שדורכת על השטיח אדום בלי שמלה נתפסת כיוצאת דופן וחריגה וגם חליפות לנשים שנקראות 'פאוור סוטס' עדיין משדרות מסר פמיניסטי, גם אם זו רק העדפה סגנונית. ב-2018 הגיעה ליידי גאגא לכנס נשים בחליפה גברית של מארק ג'ייקובס. בנאום שנשאה על הבמה הבהירה שהבחירה בלבוש הזה הוא סמל לכוח, לשליטה וללקיחת המושכות לידיים.
בעידן בו יש טשטוש בולט בין המגדרים, ויש סקאלה שלמה בין "גבר" ל"אישה", ראוי שגם המכנסיים יפסיקו להיות נחלתו של מגדר אחד וסמל למאבק ושחרור למגדר אחר. למרות ההתקדמות הניכרת, עד שלא ננפץ את הביטוי "מי לובש את המכנסיים בבית" ואת המשמעות שלו - לא נוכל להגיד שמהפכת המכנסיים הושלמה.
