אחת הסיבות המרכזיות שבגינן אנחנו כה מחבבות את המרחב האינסטגרמי טמונה באלמנט השיוויוניות התתחלתית בה זוכה כל חשבון, בין אם הוא של מישהי אנונימית או של חברה מסחרית מוכרת. נכון, למותגים יש יתרון באיסוף מהיר של עוקבים בשל המוניטין שצברו בפלטפורמות אחרות, לצד יתרון נוסף של אנשי מקצוע בתשלום ושיווק ממומן שקשה להתחרות בהם. אבל אין ספק שגם התחלה אנונימית עם תפעול והשקעה יכולים להפוך לסיפורי הצלחה, והדוגמאות הטובות לכך הן משפעניות האופנה הרבות שהתחילו כלא מוכרות כלל והפכו עם הזמן לאושיות נותנות טון בכל הנוגע לסטייל, טרנדים והצגת פריטים באופן נחשק, מקורי וייחודי.
לעיתים אותן משפיעניות מפזרות השראות ורעיונות כה מוצלחים, כך שלא ממש משנה לנו שהן עושות זאת עם פריטים שקיבלו במתנה או כחלק משיתוף פעולה מסחרי. כל עוד הקידום נעשה בטוב טעם עם צילומים מעניינים - העניין מקובל עלינו לגמרי. מנגד, יש המון מקרים בהם אנו נתקלות בפוסטים בהם הקידום המסחרי כה שקוף (במקרה הנ"ל דרישה ספציפית לצילומי שחור-לבן ככל הנראה), עד כדי כך שברור שאותה אושיה לעולם לא הייתה בוחרת להסתובב עם אותו פריט, ולכן היא כנראה קיבלה לא מעט כסף תמורת אותו תיוג אצלה בחשבון.
הסוגייה הזו מעסיקה אותנו בימים אלו באדיבות תיק מדגם Cleo של פראדה, שהוא בעצם חידוש של אחד מהתיקים האייקוניים של בית האופנה מהניינטיז. לפני פחות משנה כתבנו פה על גרסת הניילון שלו, שלפתע נראתה אז בכל פינה בפיד. לאחרונה נתקלנו שוב ושוב באותו 'קלאו בג' מטעם פראדה והניינטיז, רק שכעת הוא מגיע בעור מבריק בגוונים של שחור או לבן. לנו זה מריח קצת כמו כלי שיווקי מטעם הלייבל המוערך שנתן לצוות המחלקה המסחרית לפמפם את אסטרטגיית 'כל המשפעניות עפות על התיק שלנו'.
עיצוב התיק עצמו מתאפיין בשייפ מעוגל המזכיר פארסה, רצועת תלייה על הכתף וגם הלוגו המשולש במיקום מרכזי-בולט. מלבד האופציות המסחריות של שחור ולבן, הוא מוצע גם בגוון כסוף-מראה וירוק-מנטה. אנחנו רק יכולות להתחייב על כך שאם בטעות היה לנו תקציב של 1,990$ לבזבז על תיק, סיכוי טוב שהיינו בוחרות אחד אחר.