את המותג הייחודי שלו קובי גולן (29) מתפעל מדירת סטודיו אינטימית ברחוב הרצל שבתל אביב בה חייו מתמזגים לכדי היצירה שלו, וכך הוא מעדיף לשמר את זה, לפחות כרגע. הוא מגדיר עצמו כמקסימליסט בכל הנוגע לסגנון העיצובי שלו, משמע עיטורים, המון פרטים, הוד והדר: "אני אוהב את העומס הטוב והרווי בצבעים", הוא מסכם.
פרט מעניין בהתחשב בעובדה שגולן מתקשה להבחין בין גוונים מסוימים ומפחד ממניפת הצבעים של טמבור כמו מאש, אך זה לא עוצר בעדו מליצור בגדים בצבעוניות עשירה ומגרה. בימים אלה הוא אומנם בעיצומו של שיפטינג די דרמטי, לפחות במונחי תעשיית האופנה המקומית, אבל הקו שימשיך להנחות אותו יהיה אתני, חדשני ובוהמייני.
החיבור לאופנה ועבודת יד זורם אצל הגברים לבית משפחת גולן בעורקים. סבו המנוח היה מעצב שמלות כלה וגם אביו עסק בייצור אופנה במשך 30 שנה, "אבא שלי יצרן בגדים לשעבר בעסק שעבר כמה גלגולים. התחיל בבגדי נשים, עבר לבגדי ילדים ולבסוף לייצור גלביות למגזר הערבי". עכשיו, כשהדברים מתחברים אפשר להבין את ההשפעות האתניות החזקות שהתגבשו לכדי הזהות העיצובית של גולן.
כבר כילד גולן נהג להגיע לחנות של אבא שלו בדרך יפו בתקופה אותה הוא מכנה 'הפריחה של האופנה': "כשהיה פה ייצור טקסטיל ותפירה ויצרנים, מה שהיום גוסס פה" הוא ממשיך ומספר, "בגיל 6 הגעתי לגובה של שולחן הגזירה, הייתי לוקח שאריות של בדים ורק מחכה לחזור הביתה ולתפור שמלות קטנות לבובות ברבי".
ומתי זה הפך מתחביב ילדות למשהו יותר רציני?
"בגיל 14 רשמו אותי לחוג אופנה של אחר-הצהריים באקדמיה בראשון לציון שם גדלתי, בנוסף לקחתי שיעורי תפירה, גזירה ותדמיתנות אצל מורים פרטיים. בגיל 17 עיצבתי קולקציית שמלות נשף שהתפרסמה בתקשורת. שנה לאחר מכן כבר התחלתי התמחות אצל המעצב ויקטור (ויוי) בלאיש שקיבל אותי בלי יותר מדי ניסיון. מהרגע שהגעתי לסטודיו שלו התאהבתי בשמלות וזו הייתה חוויה מדהימה. בגיל 19 התקבלתי לשנקר (בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב) ובמקביל עבדתי בתעשייה המקומית עם מעצבי שמלות כלה. התמזל מזלי שמגיל צעיר אני עובד באופנה, אף פעם למשל לא מלצרתי כמו שהחברים עשו".
פרויקט הגמר של גולן בשנקר עסק בנשים בדואיות, בהשראת אביו שיצר גלביות למגזר, ובמהלכו נחשף לרקמה ועבודות יד מסורתיות אשר הפכו לסימן ההיכר שלו. הפרויקט אף זכה לחשיפה באתר של ווג איטליה וכיכב על שער מגזין מקומי. "ולא הייתי כוכב המחזור" הוא מבקש להבהיר, "אפילו כתבו פה שחלק מהפריטים שלי נראים מזארה, עשו לי חיים מאוד קשים. אבל קולקציית הגמר כן קיבלה בסוף חשיפה מהממת ואני שמח מאוד על כך".
גלית גוטמן לובשת קובי גולן
די מהר אחרי סיום לימודיו בשנקר, גולן מתחיל לייצר קולקציות קטנות שעוסקות בשימוש חוזר ומשלבות עבודת יד. בין אם הוא בוחר להשתמש בבד קנוי או למחדש בדים אותנטיים וגם וינטג', הוא מקפיד תמיד לעשות איזושהי מניפולציה על הבד - להשאיר את חתימת היד המקורית והייחודית שלו על הבגד, לתת נופח אחר לעיצובים שלו. העסק שקיים משנת 2018 תפס תאוצה בשנתיים האחרונות במהלכן הספיק להלביש את מפורסמות הביצה כמו גלית גוטמן, הזמרת נרקיס, קורין גדעון ויובל דיין. אבל לאחרונה, ובצעד די מפתיע, גולן מחליט להפסיק לעצב ולייצר ביגוד קזו'אל ועובר להתמקד בשמלות כלה וערב.
ההחלטה לעשות שיפטינג לתחום הכלות והערב נובעת בעיקר ממניעים כלכליים?
"אחרי כמה שנים שאני חווה את הפעילות העסקית עם בגדי הקז'ואל (במהלכן עברנו את הקורונה), בשנה האחרונה החלה להתגבש אצלי החלטה ויש בי את התשוקה והרצון לחזור למקורות. לתקופת הסטאז' אצל ויוי בלאיש, לשמלות כלה, ליחס האישי ולדיוק הזה של התאמה אישית. אני מאוד אוהב את זה. המעבר לכלות הוא גם תולדה של מחשבה כלכלית זה נכון, וזה חלק מהתהליך, אבל זה לא מגיע מתוך כשלון אלא בעיקר התפתחות שלי וחזרה למקורות. כל מה שקשור לענף החתונות בארץ עובד טוב. בנוסף, השכרת בגדים, מעבר לכך שכלכלית זה משתלם, אני גם מתחבר לזה אידיאולוגית - לשמור על כדור הארץ ולהפסיק להציף את השוק בבגדים שלובשים רק פעם אחת. בשמלות שלי אפשר להחליף חלק, אפשר להרחיב או להצר, אז לא צריך להכין כל פעם מחדש".
את קולקציית הקימונו המצליחה, אגב, שכל כך מזוהה עמו ("הלחם והחמאה של המותג" כפי שהוא מכנה) גולן עוד שוקל לשמר עבור קהל הלקוחות הנאמנות ולחובבות הז'אנר.
הקימונו's האתניים של קובי גולן שמקורם במטפחות הודיות עשירים בטקסטורות, עיטורים וצבעוניות מתפרצת
לא קלים הם חייהם ופועלם של מעצבי אופנה הנמצאים יחסית בראשית דרכם, בייחוד במחוזותינו. עלויות הייצור, השכירות וכוח האדם, הציפייה האינסופית שיביאו את "הבשורה הבאה" ולייצר מספר קולקציות בשנה, כמו גם להיות עם האצבע על דופק מדד הטרנדים. ויש את המרדף האינסופי אחרי פרסום ושיווק, המלאים שנשארים מאחור ובעיקר הקושי בתמחור הבגדים - שמצד אחד ישקף בכבוד את ההשקעה האדירה של המעצבים בכל פריט, ומנגד שהלקוחות יסכימו להשקיע את הכסף ולקנות.
באיזה אתגרים אתה נתקל כמעצב אופנה בישראל?
"אחד אתגרים של מעצב אופנה בארץ, ובכלל בעולם, הוא שהקצב הפך להיות מאוד מהיר, כמו שאנחנו אוכלים וזורקים אז אותו היחס קיים גם כלפי בגדים. אני הבנתי והחלטתי שאני לא משתתף במרוץ הזה, אני רוצה ליצור אופנה איטית, מוקפדת, ולא מתבייש לומר - קוטור. לשמחתי אין לי מלאים כי מרבית היצור שלי היום זה לפי הזמנה. מנגד, אני לא מייצר בסין ולא בייצור המוני ויש לכך מחיר והשקעה לא מבוטלת מצידי. חלק גדול אני מבצע בעצמי או נעזר באנשי מקצוע שהם אומנים כל אחד בתחומו, בעיקר מכיוון שאני קונה טקסטיל שדורש טיפול עם התמחויות מסוימות. את התהליך אותו אני אוהב לשתף אפשר לראות באינסטגרם שלי, כמו למשל מפות שדורשות אחרי הגזירה טיפול מונע פרימה, טכניקות חיבור מיוחדות, צביעה ורקמה. בנוסף יש את הקונפליקט התמידי של תמחור, הפער בין עלויות היצור האמיתיות לבין הנגשת המוצר ללקוחות. אני מאמין שבסופו של דבר אני מצליח למצוא את האיזון בין השניים".
עד כמה הציפייה מהשוק ומהלקוחות לחידושים בלתי פוסקים, בחסות טרנדים תורניים, משפיעה עליך?
"אני לא נכנע ללחץ או לציפייה להמציא את עצמי מחדש בכל פעם. אני חושב שאני מתפתח, צומח וגדל בתוך קו שיצרתי לעצמי. בחרתי להוציא את עצמי מהמרדף האינסופי של הקולקציות והאופנה המהירה. אני בוחר להיות נאמן ליצירה שלי ולאני המאמין שלי, להשקיע בפריטים שהם על-זמניים ומוקפדים. הלקוחות מגיבות בהתאם ומגיעות".
מה הבשורה שלך בקולקציה החדשה לכלות ולערב?
"קולקציית שמלות הכלה והערב שאני משיק מספרת סיפור על בדים בשימוש חוזר. במהלך השנים אספתי מפות, וילונות ושאריות בדים משווקים בארץ ובעולם. השימוש בטקסטיל המיוחד הזה שיש לו היסטוריה מעלה זיכרון וחיבור אישי, ואם אני מצליח לגרום ללקוחה להתחבר לבגד דרך זיכרון נוסטלגי אז עשיתי את שלי, זה גם מביא ערך נוסף למותג שלי. הקולקציה מורכבת מפיסים ייחודיים, מכל שמלה או מכל סט יש רק אחד כזה, והם מיועדים להשכרה. יש גם אפשרות לעיצוב בהתאמה אישית. הקולקציה מעוצבת על טהרת הבוהו שיק והסגנון האתני, יש דגמים כאלה ויש כאלה. יש בקולקציה גם משהו מאוד נוסטלגי, ובחלק מהדגמים אפילו סממנים דתיים הייתי אומר, משהו שמזכיר טלית. את שמלת הקרושה הכתומה למשל עיצבתי עבור ריי שגב המהממת לכבוד התצוגה של טבע נאות בשבוע האופנה קורנית 2022, בה 31 מעצבי אופנה נתבקשו לעצב לוק שלם בצבע אחיד. השתמשתי במפת קרושה ובמשך ימים כלילות ישבתי לעצב, למדוד, לצבוע, לגזור, לסרוג ולחבר אותה. השמלות הסרוגות בקולקציה הן גמישות ויכולות להתאים למגוון מידות. בגד טוב הוא בגד שיהיה רלוונטי גם בעוד הרבה שנים, אני כמובן לא מנותק לגמרי ממה שקורה בחוץ ומטרנדים אבל משתדל ליצור פיסים שהם טיימלס".
לנו אישית מעט נמאס מטולים, קרינולינות או מחוכים מגבילים, ומחכות לראות את בנות ישראל מתחתנות בשמלות בוהמייניות עם טוויסט חדשני המשלבות עבודות-יד מגוונות להתפאר.
טווחי מחירים להשכרת שמלות כלה וערב של קובי גולן:
שמלות כלה - 8,500-9,000 שקלים
שמלה שניה - 5,000 שקלים
שמלת ערב/חליפת ערב - 4,000-5,500 שקלים
