סוגיית תמחורי מותגי יוקרה הולכת ושבה, לעיתים בקול רם יותר לעיתים מתחת לשולחן. טרנד "היוקרה השקטה" השתלב יופי-יופי, מה שנתן יד קלה על פס הייצור של בתי האופנה המקוריים, המזויפים ומה שביניהם. המקרה האחרון היה זה של המותג דיור, שתחת שמו נחשפה פרשה לא נעימה בלשון המעטה, בה התגלה כי מותג העל שילם לספק 57 דולרים בלבד עבור ייצור של תיק שבפועל מוצע לקהל הרחב בכ-2,780 דולרים.
מי שידיו על עליונה בכל הנוגע לתעשיית האופנה בכל גווניה, ודאי ידע כי לא כל מי שחושקת בתיק יוקרה ידה משגת - ולא במובן הכלכלי של המילה. מה הכוונה? מי שתרצה שארון התיקים שלה יכלול למשל את הבירקין האייקוני של הרמס - שממשיך לחזק את מעמדו על מדף הצרכנים, תצטרך "להשקיע" אלפי דולרים ברכישת אקססוריז או פריטים מקדימים לפני שבכלל יועילו להכניס אותה לרשימת ההמתנה המגה-ארוכה. רק אז, אולי אחרי מכירת כליה, תוכל לנופף בו בפיד האינסטוש. ואם רגע נתמקד באמת על הבירקין (על שם ג'יין בירקין המנוחה), ישנה קונספירציה כי מחירי הדגם מרקיעים שחקים משנה לשנה, ורבים אף יטענו כי מדובר בסוג של בורסה להשקעות בפני עצמה, כשרכישת התיק משתלמת יותר לטווח הארוך מאשר מניות רגילות. לא שאנחנו מבינות בבורסה או משהו, אבל הפואנטה עברה.
מי שככל הנראה אינו מסוגל לשאת יותר את התופעה, זה המגיש מושיק גלאמין (45) שאמש (א') שיתף את עוקביו בדעותיו הנחרצות לגבי תיאוריית רכישת הפריטים הממותגים. "תתחדשי על התיק מהקרוקודיל. אבל באמת עכשיו, את מי אתן חושבות שאתן מרשימות? מה מסתתר מאחורי כל הבזבוז הזה?" פותח גלאמין את הריל המאשים. וממשיך: "הרי זה ברור שביטחון עצמי לא מגיע מלוגו של תיק שעלה לך 40 אלף שקל או 40 אלף דולר (כן קיימים גם מחירים כאלה). אז למה לרדוף אחרי אישור חיצוני? זה אפילו עוד יותר עצוב שכולם יודעים שהעובדות הן כאלה שהמותגים לא באמת מייצרים איכות, הם מייצרים את התיקים שלהם במחירים של ארוחת צהריים ממוצעת, ועוד משתמשים בעובדים בתנאים של תת-תנאים של ימי הביניים ובמשכורות רעב, ועוד אתן הלקוחות קונות ומרגישות פחות מזל כשנכנסתן לרשימה ומכרו לכן".
זה לא נגמר שם: "מה לגבי שופינג עם מצפון? מה אם במקום לבזבז את הכסף על מותג שהפך לתעשייה שמנצלת עובדים, הייתן משקיעות אותו במשהו שבאמת יש לו ערך? במקום לקנות תיק שיישב בארון תיקים פאתט ששווה כמה מאות אלפי שקלים, תפתחו יוזמה למען חברה, למען ילדים עם קשיים, למען ניצולי שואה, תאכילו כמה כפרים שלמים באפריקה או משפחות פה בארץ עם עניי עיירך קודמים. ככה תדעו שאתן באמת עושות משהו טוב בעולם ומשאירות גם משהו אחריכן. הבעיה שהמותגים האלה הצליחו לשכנע אתכן שהערך נמדד בלוגו. אבל תחשבו על זה רגע, מה היה קורה אם היינו משקיעים את כל הכסף הזה שאנחנו מבזבזים על שיט בדברים שבאמת חשובים? היינו יכולים לעשות את העולם טוב יותר? אולי במקום לרכוש מותג, תהיו מותג שעושה מלא נדיבות לחמלה להשפעה אמיתית? פעם הבאה שאת חושבת לקנות עוד מותג יוקרה, תעצרי רגע, תחשבי - את מי את מרשימה? מה את מנסה להוכיח? מה את משאירה מאחורייך?".
לסיום, הוא מוסיף כיתוב נוסף בקפשיין הנלווה לוידאו, בו סוגר את דבריו: "הפיד שלי מפוצץ באנשים שלמרות כל מה שקורה מסביבם מתעקשים להראות שיש להם .כסף, מעמד וחוסר חיבור למציאות. מפרגן לכם. וגם קצת מרחם. אני לא יודע אולי התבגרתי...". האם הוא התכוון למישהי ספציפית? את זה נשאיר כשאלת השאלות ופשוט ניתן לו את הבמה, ולכן, את ההזדמנות לחשוב מעבר לכל רכישה שלכן, הן באופנה מהירה והן בהשקעה כלכלית שאולי תשמש אתכן לטווח הארוך.