יחסי הגומלין ההדוקים המתקיימים בין המעטפת החיצונית שלנו (קרי: העור) לבין כל מה שקורה בתוכנו פנימה (הנפש, התודעה, מערכות הגוף) הם בגדר עובדה שרירה וקיימת. הציפייה של נשים שאם הן רק יטפלו בעור הפנים שלהן, באדיקות ובהשקעה, זה מה שיגרום להן להראות זוהרות, חיוניות, בטוחות בעצמן ובקיצור המזור לכל בעיותיהן - היא איננה ציפייה ריאלית. מחילה על ניפוץ הבועה. מה כן? השילוב 'הקדוש' בין גוף לנפש. בין פעילות גופנית, תזונה מיטיבה, טיפול רגשי ו/או החיבור פנימה, לבין שגרות טיפוח קבועות תוך שימוש בקוסמטיקה איכותית. זוהי מגמה, יותר נכון אורח חיים, שיותר ויותר נשים בעולם מאמצות.
ראו ערך המהפך של פמלה אנדרסון; מסמל סקס וסיליקון לאייקון שמשגררת ביוטי טבעי. בשנתיים האחרונות, וככל שהיא הולכת ומתרחקת מחיי הזוהר והטרלול ההוליוודיים, זה רק מועיל לה, מהבפנים החוצה. עד כמה מועיל? עד כדי כך שהיא ויתרה כמעט לחלוטין על איפור למשל (כולל לשטיחים אדומים). אנדרסון בת ה-57, שהחליטה לחזור להתגורר בבית ילדותה, חיה כיום חיים כפריים למדי בקנדה, ובמקביל נהנית מתשומת לב תקשורתית ואופנתית אוהדת במקסימום. בין קידום מותג קוסמטיקה אלטרנטיבי לבין טיפול בגינת הירק שלה, היא מצליחה להיראות הכי טוב שיש ועל הדרך ככה גם מהווה השראה לנשים ברחבי הגלובוס. רואים שנוח לה בעור של עצמה, פאן אינטנדד. טוב נו זה נשמע איזו נוסחת קסם, ולא מאוד קשה ליישום, שכל אחת מאיתנו הייתה מוכנה לנסות, לא? זהו רק שאיך לומר בעדינות...? אנדרסון ושכמותה נהנות מפריבילגיית החיים הנורמליים, מה שלנו אין.
שנה+ קשוחה ומורכבת עברה על נשות ישראל באשר הן, על אחת כמה וכמה מי שחוו מקרוב אובדן, מורכבות יומיומית או שינוי דרסטי בחיים - בין אם זה מפונות, לסעוד בני זוג שנפצעו, וגם כמובן נשות המילואימניקים שמקריבות כל כך הרבה ונותר רק להצדיע להן, באמת. או במילים אחרות - נשים בארץ חוות רמות סטרס גבוהות ובאופן מתמשך. נושא אותו חוה זינגבוים מכירה מקרוב, אישית ומקצועית. זינגבוים, מפתחת שיטת הטיפול הדו-עומקי, הפכה זה מכבר שם נרדף לקוסמטיקה חדשנית, מתקדמת ומוכחת מחקרית. היא שינתה את פני הקוסמטיקה בארץ ומאז לא מפסיקה לחדש ולהפתיע. כעת, ולראשונה בתולדות המותג נושא שמה אותו יסדה לפני 20 שנה, היא בחרה ביעל בר זוהר להיות הפנים של קמפיין 2025.
בר זוהר תחגוג בחודש הבא 45 וכשמה כן היא, לנצח תהיה נערת הזוהר ברוכת הכישרונות שגילמה את כל הטוב והיפה שהיה לשנות התשעים להציע לנו, ועודנה כזו! רק משודרגת יותר. היא אם לשלושה שמחזיקה את הבית והמשפחה בכל פעם שבעלה, גיא זוארץ, יוצא לעוד הרפתקת "הישרדות" ביעד אקזוטי מרוחק, מגישה פינה קבועה בתוכנית הבוקר בקשת 12, בדיוק השיקה מופע זוגי מסקרן עם האיש שלה, ובנוסף עושה חיל עם סדנאות התפתחות אישית לנשים שיצרה. כעת היא מתחדשת בטייטל "השגרירה" משנבחרה להוביל את קמפיין "פרופסי", אחד ממוצרי הדגל של אימפריית "חוה זינגבוים".
כל הטוב הזה "נוחת" בחיקה של בר זוהר לאחר שנתיים מאוד קשות שעברו עליה ועל משפחתה. אביו של גיא, זיגי, נפטר, וב-7 לאוקטובר הארור אחיינו של גיא, עילי ברעם, נרצח כשניסה להימלט ממסיבת הנובה. אל שניהם בר זוהר הייתה מאוד קרובה. רק שהאבדות האישיות לא תמו שם, בחודש מאי האחרון אביה מנחם הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה. על אף זאת ולמרות הכל, דווקא מתוך השבר הגדול בר זוהר הצליחה לצמוח - מנגנון חיים הישרדותי אותו זינגבוים מכירה טוב טוב מחייה האישיים, כמי שעברה ילדות מורכבת ("הייתה לי ילדות בלי הורים, חלק מהזמן הייתי בכלל חסרת בית") וגם חיים לא פשוטים, במהלכם התמודדה עם סרטן השד (ממנו החלימה) ועם המחלה של אביה. וזה בדיוק מה שאיחד בין השתיים. "כשהסתכלתי על יעל היא הזכירה לי את עצמי" כוהנת הטיפוח משתפת, "מהמקום המאוד כואב שלה והדברים הקשים שעברה היא בחרה בצמיחה כזו מטאורית. מגיל מאוד צעיר זה גם בדיפולט שלי. הבחירה בצמיחה היא בחירה שאני מאוד מעריכה, ובייחוד צמיחה שעושה טוב לעוד אנשים".
"מתחילות מחדש", המיזם שבר זוהר יצרה ומעורבת בו בכל נימי נפשה וגופה, מהווה למעשה הגשמת חלום משותף שהיא חלקה עם אחיינה עילי ז"ל. במסגרת הריטריטים שלה, נשים זוכות להתנסות בסדנאות כתיבה והכרת תודה, במעגלי שיתוף, תרגול יוגה וכמובן אמבטיות הקרח - אתגר מנטלי ופיזי שעילי היה מהראשונים להביא לארץ. "עילי היה ממש מהחלוצים, מהראשונים שלמד את שיטת "וים הוף" - אמבטיות קרח ונשימות" בר זוהר משתפת. "הוא ממש היה כוכב, קשה להגיד את זה בלשון עבר אבל באמת. הוא היה מוצלח ופורץ דרך, כולם אהבו אותו. עילי מאוד רצה שנשתף פעולה ביחד ונאחד כוחות, הוא עשה לי ולגיא סשנים של נשימות ואמבטיות בבית וכבר היו לנו ממש שיחות וויז'ן על המיזם שנקים. דיברנו אפילו על הליינאפ... שהוא יכלול קבלת שבת.. ואני אביא מעצמי. בכלל היו לנו הרבה שיחות על ענייני הנפש והרוח, הוא היה מאוד עמוק ורגיש. היינו מאוד מחוברים שלושתנו. אחרי שקרה מה שקרה חברה טובה שלי אמרה לי, 'אולי תנסי בכל זאת לעשות את מה שעילי מאוד רצה שתעשו ביחד?'. ואני מודה, הייתי ממש ממש שבורה אבל בסוף זה קרה. רק בזכותו אני מאוד מבינה היום, לצערי ועל בשרי, את הצורך של משפחות בהנצחה. יש לך דרייב מטורף, כי את רוצה להשאיר אותו כאן כמה שיותר. הוא מאוד נוכח, גם האנרגיה שלו כל כך חזקה שזה בכלל בלתי נתפס שהוא לא כאן".
מתוך השבר האישי הגדול שלך הצלחת להפנות משאבים ולהעניק, לתת מעצמך לנשים אחרות.
"כל אחת שיכולה לעשות משהו בשביל עצמה, ולו בדברים הכי קטנים, אז זה כבר רווח", בר זוהר מכריזה. "אם יש משהו בתקופה הזו שאני נאחזת בו זה באמת לנסות לרפא את הנפש. אז בניתי מעין יום וולנס כזה, שהוא גם של הגוף, גם של הנפש וגם של כתיבה. הפסיכולוגיה החיובית עוסקת במדע ובחקר האושר, כלומר מה יכול לעזור לנו לעשות לעצמנו טוב יותר. והוכח כי יש פעולות שאנחנו יכולות לעשות במטרה לשפר לעצמנו את איכות החיים ואף להתפתח, זה שריר לכל דבר ועניין. כמו שמתחזקים אורח חיים של תזונה בריאה או ספורט, אז גם בחשיבה זה אותו הדבר. זו עבודה עם עצמך, שדורשת התמדה ברור והיא עבודה סיזיפית של כלל המערכות, אבל יש לה תוצאות. אז אנחנו מתרגלות ביחד את השריר הזה - שריר הכרת התודה, על דברים גדולים וגם על דברים קטנים. יש לנו קורת גג? אנחנו קמות כל בוקר לעבודה? זה אולי נראה לנו מובן מאליו אבל זה כבר מדהים".
חוה, איך בדיוק סטרס מתמשך משפיע על העור שלנו? ואולי על עוד מערכות בגוף?
"אנחנו כבר יודעות ויש לנו מחקרים רבים בנושא, שקיים הבדל בין סטרס נקודתי לבין סטרס מתמשך", זינגבוים מסבירה. "עם סטרס נקודתי הגוף שלנו יודע להתמודד, להגיב בזמן אמת וביעילות ולאחריו המנגנונים שלנו חוזרים לנורמה. זאת אומרת, כשמדובר במאורע נקודתי, רמת הקורטיזול (הורמון) עולה, הדופק עולה, דברים מתרחשים לנו בגוף, אבל זה דווקא עוזר לנו להיות מפוקסות מאוד ובשיא. הבעיה מתחילה כשהסטרס לא נגמר; אז יש לך רמות קורטיזול גבוהות בדם, אשר משפיעה על מערכת הורמונלית, שמשפיעה על הקיבה ואנחנו מתחילות לראות בעיות פיזיולוגיות משמעותיות. יש נשים שיחוו שלשולים ואחרות עצירות, או כאלה שמאבדות את הווסת. ניתן לראות את ההשפעה גם על השיער שנושר, ציפורניים שנשברות, וכמובן על עור הפנים - מעור שנהיה יבש ועד מופעים של פיגמנטציה, שקיות מתחת לעיניים, התפרצויות של אקזמה או רפיון. אנחנו רואות את זה על האימהות של החטופים", היא אומרת והעצבות ניכרת בפניה.
גם חרדה?
"בוודאי. חרדה יכולה לגרום ללא מעט בעיות בעור שלנו: מפריחות, הזעות יתר, אי נוחות, גרד או כאב, ועד כל הרגשה כללית לא נעימה".
ומה את ממליצה לעשות הלכה למעשה בתקופה רוויית לחץ, מתח ו/או חרדה?
"הטיפול חייב לכלול מספר פרמטרים: הראשון, תזונה אנטי דלקתית, כלומר מזונות עשירים בויטמין בי, מגנזיום, חומצות שומן, דגים, דגנים מלאים, פירות וירקות. חשוב להימנע ממזון מעובד, סוכר ומלח המעודדים דלקת, ולהקפיד לשתות הרבה מים כדי למנוע התייבשות. השני, פעילות גופנית סדירה מורידה את הורמוני הסטרס, מעלה את האנדורפינים, מגבירה אנרגיה ומעניקה הזדמנות להתנתק מהראש ולהתרכז בגוף. השלישי, שגרת טיפול קבועה בעור - ממליצה להמשיך קודם כול להשתמש בתכשירים שהועילו לעור שלכן בתקופה האחרונה, במיוחד כאלה שמקלים בזמן התפרצות עורית. לפנות לאיש מקצוע - רופא עור או קוסמטיקאית מקצועית - שיוכלו לעזור לאבחן את העור, את סוגו והצרכים שלו, כדי להתאים שגרת טיפול עורית. חשוב לזכור כי גם לאמץ או ללמוד שיטות חשיבה חיובית, מדיטציה, גוף נפש, הם כלים הכרחיים כדי לאזן את המתח הפנימי וההשפעות ההורמונליות".
בכל הקשור לקבלה עצמית ולקלישאת ה-"להרגיש בנוח בתוך העור של עצמנו", אני מרגישה שהעולם מתנהל בקווים מקבילים; מצד אחד יש את אלה שעושות הכל, כולל הכל, כדי לנסות לשמר נעורים בכל הכוח והאמצעים שעומדים לרשותן בחסות טיפולים פולשניים יותר או פחות (שם קוד: דמי מור, מדונה, ג'ניפר לופז, מרתה סטיוארט, ועוד). מהצד השני, ניצבת לה פמלה אנדרסון ונשים כדוגמתה - שמשקיעות בעצמן גם בפן הרגשי, עוברות לנהל אורח חיים רגוע יותר או הוליסטי ובכלל מטפלות בעצמן במספר רבדים (ברור שאלה הן רק נקודות הקיצון, יש עוד מגוון באמצע, אבל תזרמו איתי לצורך הדיון). אז העזתי ושאלתי את המרואיינות שלי: היכן הן ממקמות את עצמן על הסקאלה?
"אנחנו בני אדם, אנחנו מורכבים. יש לנו המון יכולות, רצונות וחלומות, אז זה נורא כיף שאפשר לתת לדברים ביטוי", בר זוהר מתחילה. "למה לבחור רק במשהו אחד? איזה חיים משעממים היו לנו אם כולנו היינו עושות את אותן הבחירות? אנחנו מתפתחות כנשים, זאת אומרת מי שהיית פעם זה לא מי שאת היום, ולא מי שתהיי עוד חמש או עשר שנים. אז זה נראה לי תהליך של התפתחות ושל בחירה, ואני אומרת שכל אחת תעשה מה שטוב לה. אני אומרת, תנו לי להיות מי שאני, ובכלל לנו הנשים. כל אחת צריכה למצוא איפה שטוב לה על הסקאלה. אין פה מישהי שטובה או שיודעת יותר, כל אחת תעשה כראות עיניה ואני חושבת שאנחנו צריכים להתפתח במובן הזה של קבלת האחר".
"אני חייבת להגיד שאני מסכימה", זינגבוים מצדדת בשגרירה שלה. "אני חושבת שאנחנו גם עוברות תקופות עם עצמנו, ומה שיפה בתקופה זו הן מגוון האפשרויות שפתוחות בפנינו. את יכולה לצבע שיער ואת יכולה להישאר עם הלבן שצומח פרא. את יכולה לעשות בוטוקס ואז את יכולה להפסיק לתקופה, אבל יכול להיות שבעוד איקס זמן תחשבי אחרת. זה מה שיפה בעיניי, שיש לנו את האפשרות לברוא את עצמנו מחדש, להיות מי שאנחנו רוצות. יש ניתוחים, ויש אלטרנטיבות לניתוחים. יש קרמים כאלה וקרמים כאלה ויש גם אופציה לא לעשות כלום. את נראית כמו שאת מרגישה. אנחנו בתקופה של אפשרויות בלתי מוגבלות, ואנחנו מתחילות לעבוד עכשיו על דברים שהם ריברס אייג'ינג, לא רק אנטי אייג'ינג. מה שחשוב הוא, שאת חיה עם עצמך בשלום ושאת לא פוגעת בעצמך, לא בגוף ולא בנפש. זה הכלל היחיד שהיה אצלי בבית עם ילדיי - אתם יכולים לעשות הכל, בתנאי שאתם לא פוגעים לא בעצמכם ולא באחרים".
מה עמד מאחורי הבחירה ביעל להוביל את הקמפיין החדש?
"קודם כל את רואה אותה נכון? אז אני רואה את הדבר היפה הזה, נטולת איפור עם קוקו וטישרט, שלא צריכה שום דבר מעבר, אבל אני רואה בה גם את היופי הפנימי, מעבר לחיצוני. ואני מאוד אוהבת את מה שקורה עם יעל כבן אדם. אני רואה ערכים משותפים משמעותיים בינינו. קודם כל אני אוהבת את הכנות שלה כאישה, את העובדה שהיא רב-גונית. משלבת בית וזוגיות ואהבה, ומצד שני מטפלת בעצמה ולא משאירה שום דבר פתוח מה שנקרא - מטפלת בגוף ובנפש, וגם מטפלת באחרות. מה שהכי מעורר בעיניי השראה היא הדרך שבה התנהלה עם השנה המאוד מורכבת שעברה עליה באופן אישי, בלי קשר למה שעובר על המדינה, ואיך שבחרה להתמודד עם הדברים.
יעל צמחה מזה והתעצמה כבן אדם וכאישה, זה מה שגרם לנו לבחור בה. זה לא שהייתי צריכה למלא את משבצת הפרזנטורית כן? הרי את יודעת, אנחנו לא לוקחים פרזנטוריות ומעולם לא היו לנו, זה לא מהלכים שאנחנו עושים. "חוה זינגבוים" היא לא חברת קוסמטיקה רגילה, אנחנו עובדים על טכנולוגיות הסקין-טק ופריצות דרך מדעיות, מרכזים מאמצים סביב זה. אבל משהו ביעל ובאישיות שלה גרם לי לרצות שהיא תהיה קרובה אליי, קרובה לקוסמטיקאיות שלנו. אני חושבת שהסיפור שלה הוא מעניין, נותן כוח ומהווה השראה. היא חשפה אותנו לכאב שלה אבל גם לתקומה שלה, ואני מאוד מעריכה את זה".