בסוף השבוע החולף נציגות מרשימה מהשמנה והסלתה של הביצה המקומית, פלוס נוכחות הוליוודית-ישראלית, התכנסה במסעדת "קנטינה" בתל-אביב בכדי לחגוג את השקת קולקציית התכשיטים שעיצבה מאי אלמקייס עבור Le Bijou Paris. בעלה, דני איי (אביכזר), היה הראשון להתייצב גאה ותומך לצד אשתו היפהפייה, שהפעם הייתה זו היא מסמר האירוע. "הוא ממש רוצה לראות אותי מצליחה. כך זה היה מהרגע הראשון". עוד הגיעו, טהוניה רובל, גילי אלגבי על תקן הבסטי ואיש סודה שגם היה אמון ובנוהל, על הגלאם של אלמקייס, שגית רביבו, רותם חג'אג' ואפילו דניאלה פיק מינוס טרנטינו שלה - "הכרנו כשהיא הצטלמה לסרט The Perfect Gamble'' שדני ביים. דניאלה היא בחורה מהממת וגם באיזשהו מקום קצת חיה בדרך זהה לשלי, שהבעל לא תמיד נמצא פה, חיים על הקו, עולמות הקולנוע. אנחנו יוצאים המון לדאבל דייטים", היא משתפת.
את סיפור האהבה של מאי (24) ודני (51), אשר התחיל בהיכרות באינסטגרם והסתיים בהתאהבות בזמן בידוד משותף, כולם לבטח מכירים (אלא אם חייתם תחת איזה סלע שחסם קליטה או רשתות חברתיות). כשהכירו, אלמקייס הייתה חיילת על סף שחרור מצה"ל וקונדיטורית בתחילת דרכה, והוא כבר היה שחקן-מפיק-במאי מצליח ומקושר עד מאוד. כעת, אנחנו תופסים אותה לשיחה אינטימית כשהיא נשואה באושר וכבר אמא לנואל המתוק, אוטוטו בן שנתיים.
חיי המשפחה והאימהות בגיל צעיר - זה מה שחלמת עליו?
"האמת היא שלא. לא חלמתי להתחתן בגיל מוקדם או להיות אמא צעירה. זה היה יותר בכיוון של... 'אתחתן אולי בגיל 30'. מה גם שמרוב שחששתי מהיריון ומלידה, הייתי בטוחה שבכלל אאמץ ויהיה לי ילד אחד. אבל אז הכרתי את דני וכל השאר היסטוריה", היא משיבה בחיוך ועיניה בורקות.
הודות לעובדה שבשנתיים האחרונות תל אביב היא "הבית" (בגדול), שיתוף הפעולה של אלמקייס עם מותג התכשיטים המקומי Le Bijou Paris הצליח לקרום עור, מתכות, אבני חן וגידים. "אפשר לומר שאנחנו חיים כרגע על קו תל אביב-לוס אנג'לס, למרות שדני הוא זה שבעיקר נוסע הלוך וחזור. הוא בדיוק סיים לצלם בישראל את סרטו החדש, '12 שעות באוקטובר', שמקבץ סיפורים שונים לאורך 12 השעות הקשות ביותר מטבח 7 באוקטובר. עדיין לא החלטנו באופן סופי איפה כל הדבר הזה הולך לקרות לשארית חיינו", היא מתארת. "הייתי אמורה ללדת בארצות הברית אבל בסוף ילדתי כאן בארץ ומאז כולנו במשפחה מצד אמי התגבשנו אפילו עוד יותר. הבן שלי וגם דני כל כך נהנים מהמשפחתיות ומהמעטפת הזו, שאנחנו לא יודעים אם נרצה לעזוב וכביכול להרחיק את נואל מהמשפחה".
על החיבור שלה לעיצוב תכשיטים בכלל ולמותג Le Bijou Paris בפרט, כמו גם על - מה לעזאזל לה ולזירקונים(?!), אלמקייס מספרת בכנות מרעננת ומעוררת הערכה. "הכל מתחיל ימים ספורים לפני ה-7 באוקטובר, כשהוזמנתי על ידי בית האופנה "ברברי" להשקת בושם חדש באתונה. הבחורה שהייתה אחראית על יחסי הציבור של האירוע מטעם ישראל הגיעה לשם עם תכשיטים של לה ביג'ו, מותג עמו היא עבדה. עכשיו אני חייבת להודות, עד לאותו הרגע נהגתי לענוד אך ורק יהלומים, בדגש על יהלומי מעבדה. תחילה עוד חשבתי שהמדובר ביהלומים, התכשיטים כל כך נצנצו ונראו פשוט מדהים. מדדתי מספר פריטים והתעכבתי על שרשרת טניס שהנחתי על צווארי, לצד שרשרת הטניס יהלומים שלי - ואני רואה שזה נראה כמעט אותו הדבר! רק לפי המחיר שהיה נקוב על התכשיטים הבנתי שאלה לא יהלומים אלא זירקונים. באמת שהתלהבתי מהאיכות, אז לקחתי לעצמי כמה תכשיטים חזרה לישראל. רק שנחתתי היישר לשביעי באוקטובר הנורא. מאותו רגע, כל הפעילות השוטפת שלי באינסטגרם הושבתה והקדשתי את הפלטפורמה ואת כל כולי אך ורק להסברה. הייתי כל כך אופטימית שהאמנתי שתוך מספר חודשים כל החטופים חוזרים הביתה, אז אמרתי לעצמי שעד שאחרון החטופים לא חוזר הביתה אני לא חוזרת לעבוד. כשראיתי שזה לצערי לא קורה כפי שקיוויתי ופיללתי, הבנתי שאני צריכה לחזור לחיים שלי באיזשהו מקום. קצת איבדתי את עצמי, והייתי פחות זמינה לילד. אז אחרי כמעט ארבעה חודשים החלטתי שאני חוזרת לעבוד לאט-לאט. ברגע שהבנות של לה ביג'ו ראו שחזרתי לעניינים, הן אותתו לי שהן רוצות - יותר נכון חייבות - לעבוד איתי, שאפרסם את התכשיטים שלהן".
אלא שאלמקייס לא הסתפקה רק בלענוד ולשגרר את התכשיטים של לה ביג'ו. בעצת בעלה התומך והמעריץ הכי גדול שלה - שכעת מתברר שהוא זה שעומד מאחורי המהלכים הקריאטיביים האחרונים שלה, גם כשכלל לא התכוונה או חלמה שיקרו - היא מחליטה לקחת את זה עוד 3 צעדים קדימה: מעצבת קולקציה של 20 פריטים עבור מותג התכשיטים. "בהתחלה אמרתי לעצמי, זה מרגיש לי קצת לא פייר, כאילו, לעבוד עם מותג שמתמקד בזירקונים כשאני עונדת רק יהלומים. מאוד חשוב לי איך העוקבות שלי תופסות אותי ומה אני מוכרת להן, חשוב לי להתחבר לכל דבר שאני מפרסמת. אז ככה התייעצתי עם בעלי; הוא הדהד לי שבסופו של יום, לא כולן יכולות להרשות לעצמן תכשיטי יהלומים ואם אני רואה ואומרת שזה מאוד איכותי אז למה שלא אעבוד איתם? אבל במידה וכן, שאציע לעשות איתן קולקציה. 'תביאי את עצמך' הוא אמר לי, 'תעשי דברים שאת יודעת שהעוקבות שלך יאהבו, תנגישי להן תכשיטים יפים ואיכותיים במחירים שווים לכל כיס'. וכך עשיתי".
במרץ 2024, "אחרי שנה שלמה של עבודה" כדבריה, הקולקציה של מאי אלמקייס X לה ביג'ו הגיחה אל העולם. התכשיטים, שעשויים מציפויים איכותיים (מרודיום, זהב או רוז גולד) ומשובצים בזירקונים באיכות גבוהה, משלבים אלגנטיות נצחית ומגוונת, שמתאימה לנשים באשר הן ובכל גיל. "המטרה הייתה ליצור תכשיטים שמשדרים יוקרה ועם זאת נגישים, בדגש על הפרטים הקטנים שהופכים כל יצירה לייחודית" אלמקייס מתארת וממשיכה, "היה חשוב לי שתהיה הרמוניה בין כל הפריטים, שבנות יוכלו לשלב ביניהם כסט אם ירצו".
אז מה תמצאו בקולקציה? שרשראות טניס במשחקי גדלים ותצורות לצד אחרות עם תליונים מרשימים ונוכחים (הללויה. נמאס מהמיניאטוריים). עגילי דרופ לצד עגיל האגי שלא מצריך פירסינג וצמידים מתכווננים. יש גם שרשרת עניבה מטמטמת וורסטילית אשר "תוכננה לקשט את הגב, אך גילינו שהיא גם מדהימה מלפנים", טבעות יפות יפות ואפילו חגורת שרשרת שתשדרג כל הופעה. ניכר שמבחינתה וכפי שמתכתב עם הסגנון האישי שלה, הקלאסיקה תמיד מנצחת. יחד עם זאת, ניתן למצוא בקולקציה גם קריצות אדג'יות יותר (שאהבנו בפער) כדוגמת עגילים מס' 017, "sun", שהם חישוקים צ'אנקיים משגעים. אותם, אגב, אלמקייס ענדה להשקה הנוצצת שלה. העגילים, בצירוף שרשרת טניס א-סימטרית וטבעת סטייטמנט אחת ומיוחדת, השלימו את הטוטאל לוק השיקי בשחור על שחור שלבשה.
אני מבינה שיש סיפור מיוחד מאחורי העיצוב של הטבעת שענדת בהשקה?
"נכון. טבעת מס' 004 היא הפריט הראשון שהחלטתי שנכנס לקולקציה. מי שעוקבת אחרי הרבה זמן יודעת שסבתא שלי הייתה כל עולמי, הייתי מחוברת אליה אפילו יותר מאשר לאמא שלי. בדיוק כשעזבתי לארה"ב גילו לסבתא שלי את המחלה וזה היה כבר בשלב מתקדם. זו אחת הסיבות שחזרתי לארץ למען האמת, לא הייתי מוכנה להתחתן בחו"ל ולא להתחיל שום תהליך. וברוך השם זכיתי להיות איתה פה עד יומה האחרון. ממש לפני שהיא נפטרה, סבתא שלי הושיבה את כולנו בסלון, עברה איתנו תכשיט תכשיט וחילקה את הזהב. היה לה המון, היא מאוד אהבה תכשיטים ולא רצתה שחלילה נתווכח עליהם בהיעדרה. ברגע שראיתי את הטבעת הזו אמרתי לה 'זה שלי סבתא', והיא גם יודעת שאני לא מבקשת הרבה אז מיד נתנה לי אותה. 'זה שלך', אמרה. זו הייתה הטבעת ששימשה את סבי להציע לה נישואין. במקור היא הייתה בזהב צהוב, ואני ציפיתי אותה בזהב לבן וגם הקטנתי אותה שתתאים לי לזרת. וכך, גם בטבעת שעיצבתי בדמותה לקולקציה שלי יצרנו אותה בשתי מידות - שתתאים גם לאצבע וגם לקמיצה. כמובן שענדתי את הטבעת הזו שעיצבתי להשקה בקנטינה".
כמו תמיד, גילי אלגבי לקח פיקוד על הסטיילינג, הביוטי, התמיכה הרגשית ומה לא ביום השקת הקולקציה של אלמקייס. הוא נמצא שם בכל צומת או מאורע מכוננים בחייה, בדיוק כפי שעשה כשליווה וסגנן אותה במסיבת הרווקות שלה בזמנו בפריז. "גילי הוא בין החברים הכי טובים שלי. אנחנו אפילו גרים באותו בניין שזה בכלל מדהים. בכל פעם שיש לי איזשהו אירוע חשוב, אני מיד פונה אליו. הוא פותר הבעיות שלי", היא מאששת את שחשבנו.
היא מצידה, בכל פעם מאתגרת אותו מחדש: "להשקה רציתי שהשיער יהיה אסוף מתוח לאחור כדי שהתכשיטים יבלטו, אז אמרתי לו 'כן יש לי עכשיו קארה קצר אבל תדאג שזה יקרה בבקשה', וזה אכן קרה, אף שיערה לא זזה ממקומה. בנוגע ללוק שלבשתי, ידעתי שאני רוצה חליפה או שמלת בלייזר, אבל אם בדרך כלל אני הולכת על ניחוח גברי יותר וזרוק, הפעם לא רציתי להיבלע בתוך חליפה אלא לבלוט - שהבגד יעקוב אחרי קווי המתאר של הגוף, משהו נשי יותר. כמו שתמיד קורה איתו, הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר אבל רק בדקה ה-90. הלוקים הראשונים שמדדתי לא עבדו, והם היו יפים אבל הכל היה גדול מדי. מסתבר שיש לי מידות של ילדה בת 12, ולא ידעתי את זה כן?! אני מאמינה שכמו כל אישה, גם אני פה ושם חיה עם תסביכים... יורדת, עולה, משמינה, מרזה... אבל אף פעם לא הבנתי באמת שהממדים שלי כאלה קטנים. בסופו של דבר רק יומיים לפני ההשקה מצאנו את הלוק - שמלת בלייזר מהממת ופטיט כזו של ג'ניפר קים, מעצבת שמלות כלה וערב שרק עכשיו הכרתי באופן אישי. גם פה נדרשו התאמות למידותיי, והיא הסכימה לעשות את זה ממש בתוך פחות מיומיים".
יש תוכניות לעצב עוד קולקציות תכשיטים, אולי אפילו להקים מותג משלך?
"כרגע זה חד פעמי ורק קולקציה אחת. אין ספק שזה מדבר אליי, אני מאוד אוהבת תכשיטים ובעלי הוא זה שחשף אותי לכל העולם הזה. כבר כשהכרתי את דני הוא התחיל לפנק אותי בשלל מתנות מוגזמות שרק יכולתי לחלום עליהן וכך התחלתי להתעניין יותר ביהלומים ובתכשיטים. אז אולי בעתיד כן, הייתי שוקלת לפתוח מותג וכנראה של יהלומי מעבדה כי זה משהו שאני מאוד מתחברת אליו ומרגישה שלא מקבל מספיק נוכחות ובולטות. אף אחד לא מת בשביל יהלומי מעבדה, הכל מאוד ידידותי לסביבה. אלה רעיונות שאני מתחברת אליהם".
כפי שהיא התנסתה בעיצוב תכשיטים, ובהצלחה יתירה יש לומר, אבל בינתיים לא מוכנה להתחייב להמשך עשייה במישור הזה, כך גם בכל הנוגע לעולמות המשחק. אפילו אחרי שאלמקייס השתתפה בסרט "The Engineer" בבימויו של דני איי, חיידק המשחק לא דבק בה והיא אומרת ש"החוויה המדהימה היחידה שהייתה לי מהסרט, מהסט צילומים, זה לעבוד עם בעלי". מעבר לזה, אין לה שום שאיפות נוספות בתחום הקולנוע. לפחות לא כרגע. "דני מאוד פּוּשֶׁר, בעל מאוד דוחף. הוא רוצה בהצלחה שלי, אין לו שום כוונה שאשב בבית ואגדל את הילד וזהו. אז כשהסרט צולם בישראל הוא הציע לי לקחת חלק בחוויה ולהשתתף. התפקיד שלי קטן, אבל כן משמעותי בסרט. שיחקתי את הבת של הסנטור שמתפוצצת בפיגוע באוטובוס ולמעשה כל העלילה עוקבת אחרי אותו סנטור שרוצה להתנקם באנשים שהרגו את בתו. במקור זה היה אמור להיות מאוד מאוד מצומצם, אבל כשהבעתי את הרצון שזה יהיה טיפה יותר משמעותי, דני אמר לי 'אוקי אני יכול להאריך את הסצנה/ות שלך... נעקוב אחרי כל ההתארגנות שלך באותו היום, נעשה קלוזאפים וכו''. אז אמרתי אין בעיה, לקחתי".
תספרי קצת על הסרט של הקולקציה שיצרתם - שלמעשה גם כתבת את התסריט עבורו וגם מככבת בו.
"כשהתקדמנו עם צילומי החומרים לקולקציה ניסיתי לחשוב איך נוכל להביא משהו חדש, שעוד לא היה או נראה כאן. הבנתי שזה צריך להיות וידאו, אבל לא ידעתי מה הכיוון. אז החלטתי שאני מתיישבת לכתוב את התסריט וברגע שסיימתי הגעתי עם זה להתייעץ עם דני. הוא ממש התלהב, אמר שזה מושלם ושהוא רוצה לביים את זה. אמרתי לו 'נו אל תגזים, זה סך הכל סרטון לאינסטגרם'. אבל הוא היה רציני, אמר שזה לא משנה אם זה סרט קצר או ארוך, הוא רוצה לביים. הייתי בשוק שהוא לקח את זה בכזאת רצינות. כן הוא ידע שזה פרויקט שלי שחשוב לי מאוד ועדיין הפתיע אותי ממש. מפה לשם, הוא הביא את ברי, הצלם איתו הוא עובד על הסרטים שלו, ופשוט הרמנו את הכל בתוך שבוע. פתאום בעלי צריך לביים אותי, זה היה מצד אחד מצחיק ברמות ומצד שני מאוד רציני. הוא התייחס לזה ממש כאילו זה סרט שנכנס לרזומה שלו. היה לנו יום צילום מהמם, באמת, ואני מרגישה שגם התוצר בהתאם. כמובן שגם בסרט גילי היה אמון על השיער והאיפור".
אז עיצוב תכשיטים ו/או משחק, לא. לפחות לא כרגע. מה כן ברשימת התוכניות והשאיפות שלך לעתיד?
"אם היית שואלת אותי לפני כמה שנים טובות, הייתי מונה רשימה של חלומות. אבל עם המציאות הכואבת שיש לנו בישראל, השאיפה היחידה היא פשוט ליהנות מכל רגע. מהמשפחתיות, מהביחד, מהזדמנויות טובות כמו אלה שמגיעות ויכולות לגרום לי להתפתח ולהגשים את עצמי. לחיות את היום ואת מחר, ולהתפלל שכולנו נהיה בריאים ושלמים".