בעוד שעות ספורות בלבד, יובל רפאל תתמקם לה במרכז בימת אירוויזיון 2025 בבאזל שבשוויץ, ותבצע בלייב את "New Day Will Rise" שכתבה עבורה והלחינה קרן פלס. התרגשות עצומה ואנרגיה גבוהה - יש, אבטחה מאסיבית סביבה - גם, והלוק הנבחר? כבר נחשף בשבוע שעבר קבל עם ואינסטגרם. על העיצוב אמון מעצב האופנה המוערך, ויוי בלאיש, ועל הסטיילינג חתומה סיון חימי, שיחד עם רפאל ("שהייתה לא רק מוזה אלא גם שותפה ליצירה"), הם רקחו הופעה דרמטית על טהרת הצבע השחור. המדובר באוברול ייחודי המדמה חליפה מחויטת שמהודקת במרכז הגוף, בחסות מעין מחוך מותניים. בעוד שגולת הכותרת של מערכת הלבוש היא השרוולים העצומים, דמויי זוג כנפיים, שעשויים משכבות על גבי שכבות של שיפון שקפקף. את המראה החזק חותמת אסופת תכשיטי ידיים בעיצובה של קרן וולף, הכוללת סנוניות קסומות וגדולות שחובקות את אצבעותיה וידיה. בצד טבעות עדינות מפוזרות ברפטטיביות, ואפילו טבעות ייעודיות לציפורניים - משל היו שריון לציפורניה הארוכות והמטופחות של הזמרת בת ה-24.
"עיצבתי ליובל אוברול שחור, אנטיתזה לקרקס הנצנצים המזוהה עם האירוויזיון", סיפר בלאיש בריאיון ל-ynet. בפוסט שפרסם תיאר כי הבחירה שנעשתה "משדרת נוכחות נשית עוצמתית, כזו שאינה זקוקה לצבע כדי להיראות. מראה השרוולים מוסיף את המתח שבין רוך לקושי, בין ארכיטקטורה לתנועה, ובין הסתרה לחשיפה". עוד הוסיף: "זוהי עמדה אמנותית המציעה כוח הנובע מאמונה עמוקה, שקטה ופנימית - אמונה בזריחה של יום חדש, עם עלות השחר". אלא שברשת כמו ברשת, פחות התחברו למערכת הלבוש שנבחרה עבור רפאל לייצג עמה את ארצנו המבעבעת בשואו האירוויזיוני המצופה. הקהל הישראלי לא חסך בביקורת והבעת חוסר שביעות רצון מהופעתה (האופנתית). "למה לעשות בחורה בת 24 אישה בת 60?" העירה עוקבת, ואחרת ירתה "קצת מורטישיה אדמס". נרשמה אפילו אכזבה אישית בנוסח - "שחור כמו ההרגשה הקולקטיבית של העם: דיכאון. למה לשדר פסימיות? למה לא להבליט צבע של אור ותקווה כמו השמש והזריחה?".
כדי לרדת לעומקה של היצירה והעומד מאחוריה, אשר עוררה בימים האחרונים כל כך הרבה תחושות, אמוציות, דעות וביקורות, ורגע לפני שרפאל עולה על הבמה הגדולה - נפגשנו לשיחה צפופה עם סיון חימי, סטייליסטית מובילה וארט דירקטורית של מותג האופנה oma לבית רונן חן, שנבחרה להלביש ולסגנן את הופעותיה של נציגתנו באירוויזיון השנה - על הבמה ומחוצה לה. "אני עובדת עם יובל מזה כחודשיים, מאז שהצטרפתי לפרויקט של האירוויזיון. סגננתי את כל הלוקים שלה מאז, כולל הקליפים של האירוויזיון", חימי מתארת. מפאת אילוצי לו"ז והתחייבויות קודמות, היא אמנם לא נמצאת פיזית עם הטאלנטית שלה בבאזל, אבל נוכחותה בהחלט מורגשת הודות למאי ניסן, האסיסטנטית הצמודה ויד ימינה, שמלווה את רפאל צמוד-צמוד. "כשמאי שם איתה אני רגועה ויודעת שהדברים יטופלו. הכנתי ליובל מזוודה רצינית עם כל הלוקים הפומביים והלא-פומביים, כולל אילו נעליים ואיזה תכשיט הולכים עם כל הופעה - מקבלת השבת שם ועד מסיבות עיתונאים. בכל בוקר מאי שולחת לי תמונות, כולל בלייב מהחזרות, כך שאני ממש בתוך הדבר", היא מספרת ומיד אחרי זורקת טיזר לאוויר: "אולי ביום שבת אני אפתיע ואצטרף אליהן. אין לדעת מה יהיה".
לפני שנגענו בתפוח האדמה הלוהט (והיפהפה אם תשאלו אותי), aka האוברול, ביקשתי להתעכב רגע על הדרך המיוחדת בה היא עובדת עם הנשים שחימי מלבישה. "כשאני מכירה מישהי חדשה, קודם כל אני נכנסת פנימה לתוך האישיות והקרביים שלה, מנסה להבין את המורכבויות, מה מפחיד אותה ומה מחזק אותה. כך אני עובדת. אני לא מתחילה מבחוץ, זה פחות מעניין אותי בהתחלה. כי חופש הפעולה לא נמצא בנעל הזו או בנעל הזו, אלא חופש הפעולה נמצא בשיח - במקום של 'אני סומכת עליך, אני איתך. עכשיו בואי נבין, ביחד, איפה אנחנו מתחילות והיכן מסיימות'. אנחנו הרי לא מלבישות בית, אנחנו מלבישות בן אדם. עם תחושות, רגשות ורצונות. סטיילינג זה טיפול, ממש טיפול. מערכת יחסים מאוד חזקה שגם מייצרת חברות". באותו האופן היא נהגה גם עם רפאל: "כשפנו אלי מקשת וביקשו ממני להצטרף לפרויקט, כבר במפגש הראשון שלי עם יובל אמרתי לה 'יאללה קדימה, בואי נלך למדידות'. כי רציתי לראות אותה, רציתי להרגיש אותה. דרך מדידות עם טאלנט אני מתחילה להבין את הדברים".
יובל מספרת על החיבור שלה ללוק המרכזי שנבחר
ומה הבנת?
"כבר ביום הראשון למדידות, ליתר דיוק בשעתיים הראשונות, הבנתי שהבגד של האירוויזיון הולך להיות מכנסיים (לא שמלה). כי ראיתי איך היא מרגישה בהם - חזקה ונינוחה, מחוברת לעצמה, הבנתי ששם יושבת החוזקה שלה וזה גם כל כך החמיא לה. פגשתי בחורה צעירה, ילדה בת 24, שעל אף גילה ראיתי מולי פרסונה עם סנטר מאוד חזק. מישהי שמאוד חשוב לה איך היא נראית ועם מודעות עצמית סופר גבוהה. למבנה הגוף שלה, למה מחמיא ומה לא, זה משהו שאני מעריצה. התחלנו בדיאלוג, זו דרכי לפתח אינטימיות עם מי שמולי. אז למשל, בניגוד לבגד הכל כך אייקוני ודרמטי שויוי יצר עבורה להופעה על הבמה, מעבר לזה היה חשוב ליובל להיות רגע הפופסטאר שהיא - ללבוש לוקים צעירים, אדג'יים ובועטים, היא עצמה הכי כזו. וכן גם קצת להראות את הגוף, זה משהו שהיא ממש רצתה אותו. לכן למשל הלכנו על שמלת המיני עם השפתיים של 'סאמפל' שיובל לבשה לשטיח הטורקיז. היינו צריכות לקפץ בין הטיפות, כי מצד אחד יש את תאגיד השידור ואת המעמד הבינלאומי-ממלכתי הזה וכל מה שהוא מייצג. ומנגד, להבין איך אנחנו מכניסות את הרוח האדג'ית והמגניבה שלה, עם התכשיטים שהיא רוצה או כל דבר אחר".
תספרי על תהליך העבודה על לוק האירוויזיון.
"זה מסוג הפרויקטים שאני הכי אוהבת. כל כך כיפיים וממלאים, זה לייצר משהו שלא קיים. פרויקטים בהם התפקיד שלי הוא בעצם לחבר בין כל הדברים, לראות את התמונה המלאה מלמעלה (כולל כל עניין הבמה, התאורה וכיוב'). שמחתי שויוי בלאיש נבחר לעצב השנה את הבגד לאירוויזיון, אני כל כך מעריכה אותו, הוא אמן. ואני חיברתי לפרויקט את מעצבת התכשיטים קרן וולף. ברגע שויוי שמע שמכנסיים איט איז הוא אמר 'וואו מהמם, קדימה מכנסיים'. גם אני וגם ויוי הלכנו עם יובל, עם הרצונות שלה. בשלב הבא הבנו ממנה שאלמנט הידיים זה משהו שמאוד חשוב לה. היא שרה עם הידיים, מדברת עם הידיים, והיא אוהבת את ידיה (הכל כך יפות) ואת הציפורניים, זה חלק מהשואו. החלטנו שלשם אנחנו הולכים ואת זה ממקסמים - בין אם זה באמצעות השרוולים המדהימים דמויי הכנפיים שויוי יצר, או התכשיטים שקרן עיצבה לה. הכל נמצא בידיים. יש איזה רגע שגם רואים את התכשיטים, וזה מאוד משמח אותי שתהיה להם נוכחות".
ומה לגבי הבחירה ללכת על שחור?
"הסתכלנו על יובל, ראינו את השיער השחור שלה, ראינו אותה, והרגשנו ששחור יעשה לה הכי טוב. יש משהו בבמות האלה שמבקש המון ביטחון, המון כוח, והרגשנו, גם אני וגם ויוי, שזה יוציא אותה הכי חזקה. אני מאוד שמחה שהבגד שחור, אני מרגישה שאנחנו נמצאים במדינה שלנו במקום קצת חשוך. אנחנו במלחמה, בהישרדות יומיומית שלא יודעים מה יהיה מחר. הצבע הזה בעיניי מייצג אותנו בנקודת זמן זו. אי אפשר להתעלם מכך. אבל(!), יש בשחור גם נקודות אור. 'מחושך לאור', זה מה שאני אומרת לאנשים כבר שבועות. וזו הכוונה של הבגד - מעבר לעובדה שזה פאוור-סוט עם הכתפיים העוצמתיות-מחודדות הכי יפות שויוי עשה, שמהן יוצאות כנפי ציפור, כאילו וואו! היא תעמוד על הבמה, תפתח את הידיים, והציפור הזו הולכת לצאת ליום חדש. מהחושך לאור הזה מסמל תקווה".
"להגיד שהתלבושת של יובל לא מרשימה זה כמו להגיד שהדוקו על עומר שם-טוב משעמם"
את התופעה בה "אנשים תמיד יבקרו מה נשים לובשות על במה" (קצר מדי/ארוך מדי, חשוף מדי/דודתי מדי), ניתחה והיטיבה לנסח טלי סטולובי, ד"ר לעבודה סוציאלית שחוקרת את הפסיכולוגיה של האופנה: "להגיד שהתלבושת של יובל לאירוויזיון לא מרשימה זה כמו להגיד שהדוקו על עומר שם-טוב משעמם", היא תארה בפוסט שהעלתה בחשבון האינסטגרם שלה. "התרבות שלנו מעודדת פרובוקציות. אם זה לא קיצוני זה לא קיים. הפכנו קהים. התגובות של נשים לעניין הגיל משקפות כמה הפנמנו את כללי משטרת האופנה".
בימים האחרונים מסתובבת ברשת ובתקשורת לא מעט ביקורת כלפי הלוק הנבחר. מה את אומרת למבקרים ולמצקצקים?
"קודם כול, אני לא מתייחסת. אני בטוחה שכשיראו את זה על הבמה כמו שצריך, יבינו את הבחירה. אנשים ישבו בבית, יצפו ביובל שרה ויגידו 'אוקי. עכשיו אנחנו מבינים'".
כאחת הסטייליסטיות המובילות והמוערכות בתעשייה, חימי עובדת בשוטף עם אסופת טאלנטיות מכובדות. היא מלבישה את לוסי איוב, שבימים אלה מצטלמת הנחייתה על רחבת של "רוקדים עם כוכבים" ("זו העבודה שהיא כרגע הכי פריים-טיים אצלי"), מלווה בצמידות את עדי אשכנזי כבר כמה שנים ("ואני אלווה אותה לעד"), ומלבישה את חן אמסלם ואת אגם רודברג בקמפיינים בהן מככבות. לאחרונה הצטרפה לשורותיה גם אופירה אסייג: "אני ואופירה התחלנו לעבוד לא מזמן וזו אישה שאני מעריצה", היא מספרת. "התחלתי להלביש אותה בימי שישי בתוכנית "אופירה ולוינסון". בנוסף, בקרוב עולה עונה של "הזמר במסכה" שצילמנו לפני שנה, וגם שם הלבשתי אותה. אני ממש מאושרת ושמחה, עונג לי להלביש את אופירה. אני ככה מייצרת איתה דמות חדשה, מדייקת את הדמות שלה יותר נכון, והיא אישה שאני ממש אוהבת".
לשאלה כיצד פניות והצעות להלביש טאלנטיות מגיעות אליה על פי רוב, חימי משיבה: "אני חושבת שאלה חיבורים קארמתיים. אני אף פעם לא פונה למישהי ואומרת לה 'היי בואי נעבוד ביחד', זה תמיד מגיע אליי לשמחתי. כי אם אני מדברת על זה ביני לבין עצמי ומצליחה לדמיין את זה (בדיוק כפי שקרה עם oma אגב), אז המציאות מביאה את זה לפתחי".
ובמעבר חד לכובע השני שלך, כארט דירקטורית של oma: לאחרונה הושקה קולקציית אביב 2025 בעיצובך - מה מאפיין אותה? מהם פריטי המפתח בקולקציה?
"אני תמיד נעה בין הדמויות. אם בחורף האישה שלי היא גברית אנדרוגנית ומחויטת יותר, סן-לורנית אם תרצי, אז בקיץ היא הופכת לאישה ריזורטית בוהמיינית, יותר אדמה. בסוף אנחנו חיים בישראל, אז בחורף באמת יש לי את היכולת לעשות לוקים יותר מורכבים, מבחינת הבדים או מראה השכבות. ובקיץ, בתור קולקציית רדי טו וור מסחרית, אני צריכה לדאוג שהבגדים יהיו נעימים ומתאימים לאקלים המקומי. פה המיינדסט שלי היה שבאמת יהיה ללקוחה נוח, שיהיה לה כיף לצאת בבוקר מהבית עם הברמודה ולהישאר איתה עד הערב. ובכלל, עכשיו אני במקום כזה בו אני שמה יותר דגש על נשיות, וזה גם מתחבר למה ששאלת על פריטי המפתח; 'החצאית שחולמת בהקיץ', חצאית קלוש לבנה עם כיסים עשויה בד קרושה מאה אחוז כותנה, היא פיס פייבוריטי מבחינתי. הכנסתי את החצאית הזו לראשונה בקיץ הקודם, אז בבד פשתן וראינו כי טוב. כל השיח בארץ סביב חצאיות הוא בעייתי, זה תמיד מתקשר ל'דוסית' או ל'דודה', אז אני מאוד מתרגשת שנשים מבינות וקונות. פריט מפתח נוסף הוא 'שמלה שמסובבת ראשים' בגזרת סטרפלס, שהיא הכי ורסטילית, נכונה לבוקר כמו שהיא נכונה לערב".
בריאיון שקיימנו בדיוק לפני שנתיים סיפרת שאת חולמת שתהיה חנות ל-oma, מה שטרם קרה.
"נכון זה לא קרה, אבל זה עדיין בתוכניות ובחלומות שלי. אשמח של-oma כמותג תהיה חנות שלמה, שלקוחה תיכנס ויהיה בפניה את כל המבחר. זה באמת משהו שאני רוצה ושואפת".
להקים מותג אופנה משלך, נושא שמך, זה משהו שגם נמצא בוויש-ליסט שלך?
"משנה לשנה אני מבינה שסטיילינג זה משהו שאני כל כך אוהבת לעשות, כחלק בלתי נפרד ממי שאני, ואני מתחילה להרגיש את זה גם לגבי העיצוב. כבר מצליחה לדמיין את הדמות ואת העיצובים שאני הולכת לעשות, מרגישה שזה משהו שמתהווה בי. בכל עונה בתוך oma אני מרגישה את הביטחון הזה יותר ויותר. זה מתבטא בין היתר בכך שאני מעזה יותר בעיצובים ורואה שיש מענה אז מבינה שאוקיי, האינטואיציות שלי טובות. אז לחלוטין מרגישה שזה משהו שאני הולכת לפתח. אני רוצה להמשיך ולהתקדם עם עיצוב, ולא לעזוב אותו יותר לעולם. אז כן, יכול להיות שיהיה לי מתישהו מותג. מאחלת את זה לעצמי".