לפני כמה שנים, כשתחום האינפלואנסריות עוד היה בחיתוליו, שמחנו לגלות תופעה חיה ושמה: נגין מירסאלהי. בלוגרית אופנה, דוגמנית ואשת עסקים בת 37 ממוצא איראני-הולנדי (הוריה מאיראן, היא נולדה וגדלה באמסטרדם) שהצליחה לספק ים השראה וסטייל לא רגיל בזירה הסושיאלית המתפתחת, ובאותה נשימה - לאכזב קשות את העוקבות הישראליות (ואותנו) לאחר השבעה באוקטובר. כמה אכזבה? ברמה כזו שייתכן מאד כי הבמה הזו אינה בהכרח ראויה לה.
היא הפכה במהרה לאחת מאושיות האופנה הכי מצליחות בזירה הבינלאומית, כשרק חשבון האינסטגרם האישי שלה עומד כיום על 7.2 מיליון עוקבים - וזה עוד מבלי שנגענו בעמוד עסק הביוטי בבעלותה ובחשבון הטיקטוק. על פי דיווחים באתרים מעבר לים, לפני שנים ספורות מירסאלהי סירבה לתשלום מכובד ביותר של 800 אלף דולרים עבור תפקוד שלה כשגרירת קו מוצרי טיפוח מוביל. הסיבה לכך הייתה ברורה: היו לה תכניות משלה עבור המותג שלה, Gisou, הנמכר כמו חלב בזמן מלחמה בסניפי ספורה בכל העולם וכולל מוצרים בהשראת ההיסטוריה המשפחתית, כדור שישי לגידול דבורים.
השורשים העמוקים מהגינה המשפחתית והקשר הישיר לדבש מתקתק וטהור, פלאס העובדה שהייתה מבין החלוצות שפרצו את תקרת הזכוכית באינסטגרם - הצליחו לתרגם את השפעתה לעסק עצמאי משגשג. כזה ששם את טיפוח השיער בפרונט, המבוסס על סגולות הדבש, תוצר ישיר של מסורת אישית בגידול דבורים שעוברת מדור לדור. "קיבלתי השראה לחלוק את כוחו של דבש מירסאלהי עם העולם. שמן השיער האייקוני שלנו, המושרה בדבש, הושק בשנת 2015 ועשור לאחר מכן 'גיסו' עלה בהרבה על חלומותיי הפרועים ביותר הודות לתמיכה המדהימה של הקהילה שלנו", אמרה בראיון לאתר mojeh.
עם שני ילדודס קטנים ובעל יפה תואר וירוק עיניים - שכבר מזמן הפך לחלק מתמונת האינסטוש הכוללת, היא מצליחה להמשיך למגנט קהל חדש כשהיא נעה בקלילות בין תצוגות בשבועות האופנה בערים הגדולות, חופשות באיים אקזוטיים, סטריט סטייל גם ברחובות ניו יורק ולוקים יומיומיים שנראים כאילו נשלפו ממגזין. אך בניגוד לפיד אסתטי רגיל, הסיפור של נגין תמיד מחובר לרקע האישי ולמורשת האיראנית שהיא בוחרת לא לטשטש - כל זה כשהיא עוטה חליפות של דיור, עקבים של סן לורן, תיקי ולנטינו ומה לא.
לצד הצלחתה המסחרית והאסתטית, לצערנו, מרסאהלי לא נשארת אדישה גם כשזה נוגע לסוגיות פוליטיות, ולעיתים בוחרת להביע את עמדתה גם במחיר תגובות סוערות ולא מעט הרמות גבה. בשנה וחצי האחרונות פרסמה רצף סטוריז ופוסטים שהביעו תמיכה בצד הפלסטיני בסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך קריאה להפסקת אש במלחמה בחזית העזתית ושמירה על זכויות אדם. העמדות הללו עוררו תגובות מעורבות מצד עוקביה, במיוחד מישראל וחלק מהמותגים עמם שיתפה פעולה נדרשו להתייחס לכך. עם זאת, היא לא נסוגה מהקו ההומניטרי שבו נקטה וטענה כי מדובר בקריאה לצמצום האלימות ולא בהזדהות פוליטית חד צדדית. כמו רבות מהמשפיעניות מהמזרח התיכון, היא מצאה את עצמה מתמרנת בין זהות אישית, אחריות ציבורית, והשלכות כלכליות - מבלי לוותר על קולה. האם היא באמת מבינה את מהות הסיפור ומה שקורה כאן במידל-איסט? לא בטוח.