סידני סוויני היא אחת הכוכבות הכי גדולות בעולם עכשיו, ולכן, כמו כל כוכבת הוליוודית ראויה לשמה, הגיעה השעה שתעמוד במרכז סקנדל. אנג'לינה ג'ולי, למשל, נישקה את אחיה על השפתיים בטקס האוסקר; ג'ואן קרופורד התקוטטה עם בטי דיוויס לעיני כל הוליווד; לקים קרדשיאן דלפה קלטת הסקס, ומרילין מונרו סיפרה שהיא ישנה בעירום מלא. אבל הסקנדל של סוויני הרבה יותר תמוה ופוליטי מכל אלה והוא כולל את דונלד טראמפ, בגידה בפמיניזם, האשמות בנאציזם - וכל זה התחיל מהג'ינס של אמריקן איגל.
קיצור תולדות הסוויני: השחקנית בת ה-29 בנתה לעצמה קריירה מכובדת מאוד לגילה. ולמרות שהגיעה בשנים האחרונות למעמד הבעייתי (אך מרשים) של פצצת מין בלונדינית, היא בכלל התחילה כשחקנית מכובדת. כאחת עם קריירה שתפסה תאוצה בתפקידי אורח בסדרות איכות, שתי מועמדויות לפרסי אמי בשנה אחת (על "הלוטוס הלבן" ו"אופוריה") ולא מעט סרטים איכותיים ומצליחים שבהם הופיעה בתפקיד ראשיים שמיצבו אותה כשם החם של הרגע. והיא גם נורא, נורא יפה.
צריך להתעכב על הנקודה הזאת, כי זה מה שהפך את סוויני (ואת שערוריותיה) לנושא כל כך מדובר: סוויני נכנסה למשבצת הפצצה התורנית. עד לא מזמן זאת הייתה מרגו רובי (שכבודה עדיין במקומו מונח), לפניה סקרלט ג'והנסון. אפילו פה בארץ, בביצה הקטנה של הטוויטר דובר העברית, בוססה העובדה שסוויני היא יפהפיית היום כשציוץ ויראלי של המשתמש אורי צירלין, בו מופיעה תמונה של סוויני לצד השחקנית דקוטה ג'ונסון, טען שכל גבר סטרייט יעדיף את סוויני. התגובות הוכיחו את הטענה שלו. ג'נטלמנים מעדיפים את סידני סוויני (ולא כולם באמת ג'נטלמנים).
לכן, בפרסומות של סוויני לאמריקן איגל יש משהו כמעט פרודי, בוודאי מודע לעצמו, בדרך שבה המצלמה מחפיצה אותה. באחת מהן, הגברת סוויני מופיעה בחלל ריק, רוכנת מעל מכסה מנוע פתוח, סוגרת אותו ונכנסת לרכב. באחרת, בעודה לבושה בחליפת דנים במחשוף נדיב, היא מצהירה: "אני לא כאן כדי לומר לכם לקנות ג'ינס של אמריקן איגל, ולא אספר לכם כמה טוב התחת שלכם ייראה בהם". בשלישית, סוויני מודיעה שהרכב הגוף שלה נקבע על ידי הגנים שלה, כשהמצלמה סורקת את גופה, מתעכבת על החזה שלה, עד שהיא נוזפת בצלם: "היי, העיניים שלי כאן למעלה!". כל פרסומת נגמרת בצורה זהה, כשקריין עם קול סמכותי מכריז: "לסידני סוויני יש ג'ינס מצוינים", במשחק מילים שמציע שגם הגנים (ה-genes שלה) לא רעים בכלל.
משחק המילים הזה אולי די מטופש, אבל מבחינת רבים הוא היה חמור הרבה יותר: הגאג "לסידני סוויני יש ג'ינס/גנים טובים" נתפס ככזה שרומז שהיא נעלה גנטית. רבים מהצד הליברלי והנאור, לכאורה, של האינטרנט הקימו קול זעקה: אתם הרי יודעים מי אמרו פעם שיש כאלה עם גנים טובים יותר וגנים טובים פחות, נכון? כי גם הם נורא אהבו בלונדינים עם עיניים כחולות. וכך, פרסומת לכאורה תמימה לבגדי ג'ינס של אמריקן איגל הפכה מהר מאוד לטקסט שמאזכר את האאוגניקה, תנועה מדעית-לכאורה שקמה בתחילת המאה ה-20 וקראה להשביח גנטית את האנושות בכל דרך אפשרית, וגם השקפת עולם שעמדתה בלב הפעולות המחרידות ביותר שנעשו בגרמניה הנאצית. ואכן, בסרטון טיקטוק אחד, נאמר במפורש שהפרסומת הזאת מזכירה פרופגנדה נאצית. "צריך לעצור את סידני סוויני", נכתב בכותרתו. נכון לכתיבת שורות אלה, הסרטון הזה זכה ל-5 מיליון צפיות.
זה המקום להזכיר את המובן מאליו: סידני סוויני וחברת אמריקן איגל אינם נאצים (כנראה.) אבל כמו תמיד, ברגע שמספיק אנשים עושים לייק על טיעון אחד שמתחרז עם משהו הגיוני, זה כבר מאוחר מדי. למעשה, כבר שנים שצייצנים עם חוש צדק מפותח מדי משוכנעים שסוויני אישה ימנית, תומכת טראמפ ולכן גם גזענית איומה. זה התחיל כשחגגה לאמא שלה יום הולדת 60 בסגנון קאנטרי כשלצדה קרובי משפחה עם כובע עליו מודפסת הבדיחה "Make 60 great again", המשיך כשהוגי דעות ימנים אמריקאים החלו לשבח את סוויני על כך שהצלחתה מבשרת את חזרתן של הבלונדיניות השופעות לאופנה (כאילו למישהו אי פעם נמאס מהן), ועכשיו הג'ינס הזה שלה מבלבל לכולנו את הגנים.
כמובן שכל זה רק החמיר כשהתגלה שסוויני רשומה במדינת פלורידה כחברה במפלגה הרפובליקנית. זה לא אומר, כמובן, שסוויני בהכרח הצביעה לטראמפ אי פעם. למעשה, היא אמרה בעבר שהיא תומכת בזכות האישה על גופה, כיכבה בסרט "ריאליטי" בתפקיד עובדת בסוכנות מודיעין שהדליפה מסמכים מסווגים בנושא ההתערבות הרוסית בבחירות 2016. אבל מבחינת האינטרנט, סוויני כעת חלק מגוש הימין.
וכתגובה, הימין האמריקאי אימץ את סידני סוויני באהבה. אשת התקשורת מייגן קלי ביקרה את "המטורפים משמאל", לטענתה, שחושבים שסוויני מפרסמת עליונות לבנה; הסנאטור טד קרוז צחק על "השמאל המשוגע" ש"יוצא נגד נשים יפהפיות"; סגן הנשיא ג'יי-די ואנס טען שיש כאלה שרוצים "לתקוף אנשים ולקרוא להם נאצים כי הם חושבים שסידני סוויני אישה יפה". אבל השיא הגיע כשלהגנתה נחלץ מנהיג העולם המערבי: דונלד טראמפ.
כהרגלו בקודש, טראמפ בחר לוותר על איפוק וכתב ברשת החברתית שלו, truth: "לסידני סוויני, רפובליקנית רשומה, יש את הפרסומת הכי לוהטת. תני בראש סידני!". וכמובן, רובנו יודעים שברגע שטראמפ מפרגן לאישה צעירה ונאה, היא צריכה להתחיל לדאוג.
כי הבעיה בפרסומת של סוויני לאמריקן איגל אינה באמת הרפרנס הלכאורה-עלק-נו-באמת-נאצי, אלא דווקא אותה החפצה מודעת לעצמה, כביכול. כבר שנים שסוויני מתנהגת כמי שיודעת מה ההשפעה של המחשוף שלה על הזכר הסטרייט הממוצע, וממנפת את זה לטובתה. ואכן, לא פורסם כמה סוויני השתכרה בעבור הקמפיין, אבל המניה של אמריקן איגל זינקה בלמעלה מ-20 אחוזים מאז הפרגון של טראמפ, כך שיש לתאר שכל הבלאגן הזה לא הזיק לחשבון הבנק שלה. אבל האם המחיר לא גבוה מדי? לא חסרות שחקניות ודוגמניות שפנו ישירות אל המבט הגברי, שמסתכל על גוף האישה כחפץ שיש לשאוב ממנו כמה שיותר עונג. חלקן עשו את זה באירוניה ובקריצה, כמו סוויני עצמה. וחלקן אולי מתחרטות על זה, בדיעבד.
במקביל לסוויני, אפשר לראות היום את פמלה אנדרסון, שהלכה בדרך הזאת שנים לפני שסוויני נולדה. בשנות התשעים, אנדרסון הייתה שם נרדף למיניות נטולת עומק, נתפסה כקליפה ריקה מתוכן - והתפקידים שלה בסדרות כמו "משמר המפרץ" לא הועילו למוניטין הזה. שלושים שנה אחרי, אנדרסון מדברת על הפרסונה שעוצבה עבורה כ"תחפושת האלווין" שהיא לא אהבה בכלל, והיום עובדת במיתוג מחדש של עצמה כשחקנית רצינית ואישה רגישה ומקסימה. וזה עובד לה.
לכן נשאלת השאלה החשובה באמת: מי סידני סוויני רוצה להיות? היא זאת שתחליט, הקהל הוא זה שישפוט. היא דיברה פעמים רבות על קשיי הפרנסה של שחקנים בהוליווד, גם המפורסמים שבהם ולכן אין סיבה שלא נפרגן לאישה צעירה שמתעשרת בעזרת עדר הגברים מגירי הריר שנשרכים אחריה. מצד שני, דווקא בגלל שראינו את סוויני מוכיחה כמה טובה היא כשחקנית דרמטית מכובדת, הייתי רוצה לומר לה: אני מכיר את הקופים האלה. חלקם הם חברי הטובים ביותר. תאמיני לי, את לא רוצה אותם כמקור הכנסה. לא משנה כמה הם ישלמו בשביל ג'ינס - וגנים - כמו שלך.