בעוד ימים ספורים (ב-14 לספטמבר), רוברט פרנסיס פרבוסט, הלוא הוא האפיפיור לאו ה-14 שנבחר לשבת על הכס הקדוש בחודש מאי האחרון, יחגוג יומולדת 70. אם לא היינו מגלות את פרט המידע המפתיע שעוד רגע נחשוף, לעולם לא היינו מתעכבות על "מה הוא ילבש"? (כי גלימה לבנה וכיפה פר יוז'ואל, לא ככה?).
אממה, מי שאמון על מלבושיו של האפיפיור הוא מעצב אופנה הומוסקסואל (וקתולי מאוד), בשם פיליפו סורצ'ינלי. מדוע זה הו כה מפתיע? ראשית, לעולם לא היינו מדמיינות שהכנסייה תאפשר ואף תשמר את העובדה שהאפיפיורים האחרונים בהיסטוריה שוכרים את שירותיו של מעצב אופנה גיי כדי שיצור את בגדיהם.
שנית להזכירכם, בעוד שהאפיפיור החדש - האמריקני הראשון בהיסטוריה בת 2,000 שנות כנסייה קתולית - הביע תמיכה במהגרים ובחלשים, עמדותיו ביחס לקהילה הגאה אינן מכילות (בלשון המעטה) כפי שקודמו פרנציסקוס המנוח הציג. לפי ה'ניו יורק טיימס', ב-2012 פרבוסט אמר כי תרבות הפופ יצרה "סימפתיה לאמונות ופרקטיקות שאינן עולות בקנה אחד עם האמונה". במסגרת נאום שנשא בפני בישופים, הוא התייחס ל"אורח חיים הומוסקסואלי" ואל "משפחות אלטרנטיביות המורכבות מבני זוג מאותו המין וילדיהם המאומצים". ושום מילה על טענות להתעלמות מצידו מדיווחים על כמרים שהואשמו בתקיפת ילדים, אה?
מה שכן, ייאמר לזכות האפיפיור שגם הוא מתפלל להשבת החטופים. לאחר שבחודש שעבר מדונה יצאה בקריאה ישירה אליו בפוסט שפרסמה: "אב קדוש ביותר, אנא לך לעזה והבא את האור שלך לילדים לפני שיהיה מאוחר מדי", הדגישה כי אינה "מפנה אצבע מאשימה, מטילה אשמה או בוחרת צד" והתפללה לשחרור החטופים - נראה כי הוד קדושתו נענה לתחנוניה של מלכת הפופ הנצחית. בתוך כך, בשבוע שעבר לאו ה-14 קרא לקהילה הבינלאומית לסייע בעצירת המלחמה בעזה ובשחרור החטופים משבי חמאס. "אני שוב משמיע קריאה נחרצת", אמר בדרשה השבועית שלו בוותיקן, "כדי לשים סוף לסכסוך שגרם לכל כך הרבה אימה, הרס ומוות בארץ הקודש. אני מתחנן לכך שכל החטופים ישוחררו, שתושג הפסקת אש קבועה, שניתן יהיה להכניס סיוע הומניטרי באופן בטוח לרצועה ושהחוק הבינלאומי יכובד".
אז מי אתה פיליפו סורצ'ינלי?
מעצב אופנה, צייר, צלם, בשם ונגן עוגב איטלקי בן 50, והבעלים של חברת האופנה Atelier Lavs. סורצ'ינלי גדל בקומונה באזור מארקה שבאיטליה, בן למשפחה של אורגים ותופרים. כבר בגיל 13 השתלב כנגן בקתדרלות שונות והמשיך ללימודי אמנות קודש ואריגה היסטורית במוזיאון דל טסוטו בפראטו. בשנת 2001, כשהיה בן 23, קיבל שיחת טלפון מחבר שלא שמע ממנו זמן רב. הוא הודיע לסורצ'ינלי שהוא עומד להיות מוסמך לכמורה. "אמרתי באופן אינסטינקטיבי, 'אל תקנו כלום, אני רוצה לעצב את גלימותיכם הראשונות בעצמי!'", כך סיפר בריאיון למגזין "ווג". בשנת 2007 החל להלביש את האפיפיור בנדיקטוס ה-16, ועיצב יותר מ-50 גלימות מעוטרות ומפורטות במהלך כהונתו - בסגנונות שונים מאוד מאלה של יורשו האפיפיורי.
בנוסף לגלימות, סורצ'ינלי מנהל את בית הבשמים היוקרתי שלו UNUM מאז 2013. הבושם הראשון שיצר, LAVS, הוא ניחוח אלון חריף שמזכיר כנסייה אפלה. מספרים כי, ספציפית אותו הוא מרסס על בגדי האפיפיור לפני שאלה נמסרים. ניחוחות אחרים שיצר לאורך השנים הם ארוטיים ושובבים יותר. ההוקרה הפומבית הראשונה בעבודתו הגיעה ב-2018, כשמוזיאון הדיוקסיה של מילאנו קיים רטרוספקטיבה של עבודתו. ובשנת 2021 קיבל את פרס האמנות והליטורגיה על חדשנות בתחום גלימות הקודש מטעם המכון הליטורגי האפיפיורי.
את הבגד הקדוש הראשון שלו, סורצ'ינלי תפר עבור האפיפיור המנוח פרנציסקוס בשנת 2013. כאשר הגיעה ההצעה ממשרד הליטורגיות של האפיפיור העליון, הוא הופתע והתרגש במקסימום. "הכל היה צריך להסתיים בפרק זמן קצר ביותר ובהתאם להוראות המדויקות של האפיפיור עצמו", הוא תאר. בהשראת ביקור שערך בוותיקן, המעצב והאמן יצר פריט פשוט בצבעי קרם, לבן וזהב עבור המיסה ההיסטורית הראשונה של פרנציסקוס כאפיפיור. "הידיעה על מותו של האפיפיור פרנציסקוס גרמה לי צער עמוק", הוא שיתף, "עבור מישהו שהוא נוצרי כמוני, דמותו של האפיפיור היא עמוד תווך מרכזי בחיים".
כיום, סורצ'ינלי הוא גבר הומו גבוה, נאה ומקועקע, שלובש חליפות אופנתיות ומהודרות, חולצות דש ומכנסי עבודה - כמעט תמיד בשחור. הסטודיו שלו נמצא בכפר בשם סנט ארקנג'לו די רומאניה ברימיני, ואמונה היא אובייסלי חלק מהותי מחייו. "אני תמיד נושא בליבי את צעדיי הראשונים כילד: נהגתי ללוות את אמי לנקות את כנסיית הקהילה בעיר הולדתי", הוא סיפר, "למחוות הפשוטות והצנועות הללו הייתה משמעות גדולה והן הפכו לחותם של חיי. קל לדמיין את סקרנותו של ילד בתוך כנסייה עתיקה גדולה, מלאה בגירויים, חומר אמנותי, אמונה, בדים, קטורת ומוזיקה... הכל דיבר בעוצמה בכיוון אחד: יופי".
לסורצ'ינלי חשוב לשקף את הרגישויות של כל אפיפיור בנפרד. הוא נוהג להיפגש עם המשרד על פרטי גלימות האפיפיור, ולא ישירות עם האפיפיור. אך מפגשים בלתי רשמיים התרחשו עם בנדיקטוס ועם פרנציסקוס. "הם התרחשו, אבל אני שומר אותם בליבי", הוא אמר.
עיצוביו המרשימים בולטים בעולם העכשווי של בגדי הליטורגיה בזכות התמקדותו בסגנון ימי הביניים, אשר מתפרש מחדש באמצעות חומרים מודרניים וטכנולוגיה עכשווית. במשך כמעט 25 שנה, סורצ'ינלי שאף להמחיש נרטיב לבבי המצוי בקשר עם הכנסייה. "[יש לנו] כבוד עמוק לכנסייה, הלקוח העיקרי שלנו והמודעות לכך שאנחנו לא רק מייצרים תלבושות תיאטרון". התפתחות הסגנון שלו מושפעת באופן בלתי נמנע מתרבות רחבה יותר, מטכנולוגיה, שינויים פוליטיים וחברתיים. הוא משתמש אך ורק במשי וצמר איטלקי ונשאר מסויג מדי ממודרניזציה. "קיים סיכון של מסה", הוא אומר, "שיכול לסכן את הטבע הנצחי שטקסים קדושים נועדו להעביר באמצעות יופי".
המעצב-נגן-בשם פיתח קריירה נהדרת ורפרטואר רחב של בגדים ומערכות לבוש כנסייתיות, תוך שהוא משלים את המראות עם הבשמים שהוא רוקח - כדי ליצור הילה אמיתית עבור לקוחותיו. "להיות בעל אמונה, עבורי, פירושו להפיק תועלת מהעושר האנושי הזה. יצירת אמנות קדושה כיום פירושה להעביר את המסר הזה לעולם", הוא ממשיך. "הקתוליות יכולה להיות מקור למשמעויות עצומות, מורכבות ואפילו סותרות".
באשר להכלה? "המסע עדיין ארוך", הוא אמר. אולם מסתמן שהאפיפיור לאו ה-14 איננו הומופוב מוחלט אחרי הכל. שכן, כשעלה עשן לבן מארובת הקפלה הסיסטינית בוותיקן במאי האחרון, הוא הפציע בבגדי השבעה שסורצ'ינלי עיצב עבורו. מערכת לבוש בה המעצב החייה אלמנטים מסורתיים, כדוגמת מכנסי נייר לבנים ופרטים מעוטרים. אולי לנו כל הסיפור הזה מדיף ניחוח חזק של ניגודים אידיאולוגיים ופרדוקסים בתוך מוסד בן מאות שנים, אבל מבחינתו של סורצ'ינלי אין סתירה; קוויריות וקתוליות חולקות יופי חושני.