לניקול יש את סאנדיי-רוז, לסינדי את קאיה ולגווינת' את אפל. תופעת ה"נפו בייביז" בתעשיית הקולנוע והאופנה רושמת שיאים בשנים האחרונות, עם עוד ועוד כוכבניות שתופסות מקומן ברשימת הצאצאים המרשימים וממשיכי הדרך, מי בהצלחה ומי פחות. בתוך כך, גם לקלאודיה שיפר, מדוגמניות-העל האייקוניות והמצליחות בכל הזמנים, יש דור המשך שפורצת בימים אלה (לפחות מנסה, בדרכה) אל מרכז הבמה. הכירו את: קלמנטיין פופי דה ויר דראמונד. אלא שבמקרה דנן, מסתמן כי הקלמנטינה כן נפלה מעט רחוק מהעץ.
בעוד ששיפר האם גילמה הצלחה מטאורית, במונחי אופנה ותרבות, מהרגע שהתגלתה ב-1987 במועדון בדיסלדורף על ידי מיכאל לבטון, הבעלים של סוכנות הדוגמנות "מטרופוליטן", הפכה לשם החם בתעשיית האופנה והצליחה לתחזק (עד היום, בגיל 55) קריירה ארוכה, מעוררת השראה ושוברת שיאים (ליטרלי; נכנסה לספר השיאים של גינס עם למעלה מ-700 שערי מגזיני אופנה). בתה הבכורה קלמנטיין דווקא מתמקדת, או מסתפקת, לעת עתה סביב לעורר סערות ויראליות ברשת בחסות הלוקים הפרובוקטיביים שלה.
בת ה-21 פרסמה לאחרונה בחשבון האינסטגרם שלה, אחריו עוקבים 35.5K (לא המון במונחי הרשת והתעשייה), פוסט קרוסלה שנותן הצצה לחיי החברות-מסיבות-פרועות שלה בניו יורק סיטי - וכל העיניים היו על ההופעה הסקסית בואכה נועזת שבחרה ללבוש. קלמנטיין השתחלה לתוך חולצת מחוך בגוון פנינה עם הברקה לה שרוולים קצרצרים תפוחים, בעוד שהחזה המפואר שלה גדש וכמעט איים לגלוש החוצה ממנה (מהחולצה). את המראה בסגנון 'המערב הפרוע' השלימה עם חצאית מידי תואמת-לא תואמת מסאטן, חגורת עור חומה רחבה בעלת שריכה שהידקה את מותניה ביתר שאת, וסיימה עם תכשיטי כסף שהתהדרו באבני טורקיז בולטות.
גלילה זריזה דרומה בדף האינסטגרמי שלה חושף כי זו לא בחירה חד-פעמית, כפי שסברתי תחילה שאולי ארע סביב יום ההולדת שחגגה לא מזמן. אז לא ולא. זו ה-אסתטיקה שהקלמנטינה הבלונדינית אימצה לחיקה ואפשר, בגדול, להבין מדוע; מותניים מודגשים, שרוכים וקשירות, מחשופי חזה וצלליות שעוקבות אחרי קווי המתאר של הגוף, בהחלט מחמיאים לה בטירוף ומתכתבים עם לוק ה"אמריקן בומבשל" (פצצה אמריקאית) אותו היא קלירלי שואפת לייצג. מה שלא לגמרי ברור הוא, כיצד מודל האלגנטיות המרשימה שהיא גדלה לאורו - קרי: אימה קלאודיה שיפר - אבד בתרגום? לא דבק בה?
אז כן, היא בלונד-פלטינית וכן היא יפה (אבל לא בצורה יוצאת דופן, אם יותר לי להעיר, כמו אימה), ואול אנד אול היא פשוט לא "קלאודיה-שיפרית" במהות שלה. חסר לה את הפיצ'רים והמאפיינים של "אייקון" שבכוחה לשנות, או לכל הפחות להשפיע, על פני האופנה, מודל היופי, הרשתות החברתיות או וואטאבר. גם כשהיא כבר טורחת להתלבש טוב על פניו, כפי שעשתה בתצוגת קרוז 2025 של דיור בסקוטלנד - משהפציעה בטוטאל לוק שחור של בית האופנה הצרפתי - נהיר ובהיר כי קלמנטיין לא לגמרי מצליחה להחזיק "אופנה".
אולי זה הגיל (עדיין צעירה), אולי התרגיל (שהתפספס גנטית). בשונה מאמה שנולדה והתחנכה בגרמניה, על כל דפוסי המשמעת וניואנסיי התרבות המשתמעים מכך - קלמנטיין גדלה בלונדון, בהמשך באחוזה טיודורית בסאפוק ובחודשים האחרונים חיה בניו-יורק, שם היא "מפתחת את תחומי היצירה" שלה. אפילו האופן בו היא נושאת את עצמה (מתנהלת, נעה, מצטלמת) לא דומה במאומה לשיק האלגנטי-נונשלנטי שנוטף מאימה למרחקים, ובלי טיפת מאמץ. מספיק רק להביט באימג'ים של קלאודיה, בין אם זה בשמלת המחוך השנהבית עמה זהרה על מסלול ורסצ'ה סתיו-חורף 1995, או במחוך המטמטם בשמנת/שחור על מסלול שאנל סביב אותה תקופה, כדי להיווכח; מוזה על-זמנית מה היא. דוגמא בת השוואה נוספת קלמנטיין סיפקה כשניסתה לתעל את הלוק המנומר של אימה מהניינטיז, בשמלה צמודה עם כתפיים שמוטות ופרינט החברבורות, אך לא בהצלחה יתירה. בעוד שקלאודיה נראתה דרופ דד גורג'ס פינת הטרש והשיק בו"ז, בתה פשוט נראתה דודתית-סתמית משהו.
אשתקד, הדואו אם ובת אף הצטלמו יחד, עיטרו את השער הדיגיטלי של מגזין "Pop". דומות, אבל הו כה שונות. ואולי זה בכלל ההבדלים הדוריים? בדיוק השבוע נתקלתי בריל שפרסם Tmagazine, מגזין הסטייל של ה"ניו-יורק טיימס", אשר הזיז בי משהו (בכל זאת, כתבתכם הנאמנה ילידת 1977) משהכריז: "כולם רוצים להיות דור ה-X" - דור עליו נמנים אנשים שנולדו בין השנים 1965 עד 1980. אך לא מספיק רק להיוולד באותם השנים, אלא שרבים וטובים שם השפיעו - הזיזו משהו בהלך הרוח, התרבות, התעשייה והחברה בה חיו ופעלו. "זו איננה רק תקופה", מרחיבה בנושא אמנדה פורטיני בגיליון האחרון של המגזין, "זהו רגע, מצב רוח, אתוס ודרך חיים מתמשכת, שהמאפיינים המובהקים שלהם - אנטי-תאגידיות, אנטי-סמכותנות, ניתוק אירוני, עצמאות אמנותית, אימה קיומית של מכירה ופילוסופיית חיים של 'חיה ותן לחיות' - מרגישים כמו התרופה להרבה ממה שכרגע שגוי בתרבות שלנו". אלמנטים מכוננים שקלאודיה האם חוותה ואף תרמה להם בחלקת האלוהים הקטנה-אופנתית בה שגשגה בשיא תהילתה (כולל בצילומים סקסיים בהלבשה תחתונה), אלא שקלמנטיין הבת, פחות. הרבה פחות.