אם במקרה ביליתן בימים האחרונים ברובע מיונג-דונג בסיאול, יש סיכויים גדולים שנתקלתן באישה עם משקפי שמש ופאצ'ים מתחת לעיניים ולא זיהיתן שמדובר באירינה שייק.
ולא, אל תצפו ללוק מהראנוויי של בלנסיאגה. הסופרמודל הגיחה עם משקפיים שחורים ומתחתיהם - גולת הכותרת - רטיות לבנות שנראות כמו שני חצאי ירח בוהקים ומסתוריים.
שייק, שכנראה החליטה שסיאול היא המקום המושלם להפוך את שגרת הטיפוח לאאוטפיט לגיטימי (בכל זאת, בירת הקיי-ביוטי האולטימטיבית), העלתה תמונה לאינסטגרם שמוכיחה שהיא נינג'ה של סקין-קר.
היא התחילה את היום עם יוגה, אחר כך עשתה הפסקת קפה ומשם גלשה לטיול ברחוב, כשלאורך כל הדרך הרטיות נשארו על הפנים, הרבה אחרי שהקפאין נספג בדם שלה. שיא הסטייל עם לוק שמכריז "אני בשיפוצים, נא לא להפריע".
אז למה רטיות באמצע הרחוב? למה זה טוב? מעבר לעובדה שזה גורם לנו להתבחבש ולהתעסק בזה, וגורם לה להיות הפיגורה הכי מעניינת ומסתורית בסביבה, יש לזה הסבר דרמטולוגי מוצלח.
רטיות העיניים הן מסכות קטנות של ג'ל או בד, ספוגות בחומצה היאלורונית, ויטמינים ונוגדי חמצון שנועדו להזריק לחות מיידית, להפחית נפיחויות ולהרגיע את האזור הכי דק והכי עייף בפנים - המחיר המתבקש אחרי טיסות ארוכות, לילות לבנים או ג'ט-לג קוריאני עצבני.
חלק מהמשתמשות נשבעות שהפאצ'ים מעלימים להן כהויות באופן זמני, בעוד שהסקפטיות טוענות שמדובר בעיקר בתחושת רענון פסיכולוגית רגעית ולא בפלא דרמטולוגי מוחלט. אבל מי אנחנו שנתווכח עם פטנטים קוריאניים שמשתלטים על העולם? קטונו.
אז מה למדנו הפעם? שאם אתן אחרי טיסה ארוכה מעל כמה אזורי זמן, הפאצ'ים הם הדרך הכי חמודה (ויעילה) להגיד לעולם "בוקר טוב" - גם אם המשקפיים שלכן אומרים "לא לפנות אליי".