בואו נודה באמת, ה-פריט שחותם כל הופעה וחורץ גורלה באם תוכרז "שיק" או "שוק", זה הנעליים. ואם כבר ברגליים עסקינן, מה, לא הייתן מוסיפות שם עוד איזה אלמנט חצוף ומנצנץ שיחמיא לפדיקור הקיצי שבדיוק עשיתן? כן כן, זה לא דז'ה וו - אנחנו מדברות על טרנד שנות ה-00 השנוי במחלוקת ששוב על הפרק (ואם לדייק, הבוהן): טבעות רגל.
מי אמרה 'ניכוס תרבותי' ולא קיבלה?
אנשים קישטו את אצבעות רגליהם בטבעות עוד מימי קדם, בין אם זה בחסות מסורות עתיקות, הגל הבוהמייני של שנות ה-70 ועד לאקססוריז הבוהקים זועקים של תחילת שנות ה-2000. אממה, מה שנתפס כ"אסתטי" באופנה המרכזית ובתרבות הפופ, נובע לעיתים קרובות ממשהו עמוק הרבה יותר שגם התחיל במקום אחר. מסורות שנישאו מדור לדור, מושרשות במשמעות, בזהות ובאמונה. זוהי דוגמא לתרבות שזורה בגוף אשר למרבה הצער וככל שהזמן עובר, מאומצת על ידי תרבות אחרת (לרוב דומיננטית/חזקה יותר), תוך שהמשמעות המקורית נמחקת, נאבדת בתרגום - עד שהנוהג או המאפיין הוויזואלי המקורי, הופכים למגמה או גחמה אופנתית שנועדה להיות זמנית.
בתרבות האפריקאית, למשל, טבעות לאצבעות הרגל אינן רק עניין של התקשטות, אלא קשורות לרעיונות של איזון וסת, פוריות וכבוד תרבותי לגוף האישה. זהו לא טרנד אלא פרקטיקת חיים, לא אסתטיקה אלא ירושה וזהות. בעוד שבמסורת ההודית, טבעות רגל הן חלק מטקס הנישואין משמע נושאות משמעות דתית וחברתית. זאת ועוד, בהודו תכשיטי רגליים עוצבו מתוך מחשבה על מדע, בריאות ואיזון אנרגטי. בתוך כך, טבעות כסף לאצבעות הרגליים נחשבו כתומכות בגירוי עצבי, במחזור הדם ובזרימת אנרגיית הגוף. תכשיטים אלה מעולם לא היו רק "ליופי" אלא נדבך מאורח חיים הוליסטי.
אז: ג'ניפר אניסטון עם הטבעת הקטנה
ועד היום: 25 שנה אחרי
בחזרה לימינו אנו.
למרות שעל פניו זה נראה עוד מקרה קלאסי של מחזור טרנדים, לטבעות הרגל שאנחנו רואות עכשיו יש לוק אנד פיל שונה לחלוטין; זה מרפרר יותר למה שנראה כמו טבעת נישואין, שנענדת על פי רוב על האצבע השנייה (הצמודה לבוהן), ובשילוב עם עקבי כפכף נינוחות מספר את הביצוע המושלם לשילוב המפתה של "גבוה-נמוך".
והמחוללת התורנית? היא ליאנדרה מדין כהן, איך לא. הבלוגרית פורצת הדרך והסופרת, הידועה כ-early adapter מדופלמת מחד וטרנד-סטרית גאונה מאידך, כבר עושה (עונדת) את זה בגאון קיץ שני ברציפות. כמובן שהיא לא עצרה שם. מדין-כהן, שידועה בחיבתה העזה לאבזור מקסימליסטי ואקלקטי, הגדילה לעשות כשחברה אל מותג היוקרה הניו-יורקי Aflalo כדי ליצור קו תכשיטים יוקרתיים לא לפרק כף היד, לצוואר או לתנוכי האוזניים - אלא לאצבעות הרגליים. וזה מטריף, ב-מ' הידיעה.
גם 25 שנים אחרי, ג'ניפר אניסטון עדיין עונדת את האביזר המקטב שבנדון, לו היא נאמנה עוד מימי התהילה שלה בסיטקום האייקוני "חברים". על פי דיווח של "Page Six", הרבה השתנה בחייה של השחקנית האהובה מאז שגילמה את רייצ'ל גרין, פרט לדבר אחד, לאביזר אחד - טבעת זהב דקיקה וחיננית שהיא עונדת על רגלה השמאלית "מאז שנת 2001 לפחות". אניסטון אף הופיעה עמה על שער גיליון ספטמבר 2018 של מגזין InStyle.
בגזרת אייליסטרים נוספים שמחבבים את הטרנד המתקתק אך מעורר מחלוקות ניתן למנות את ריהאנה הנועזת שוברת המוסמכות ואת לואו רואץ' - כי אם "ארכיטקט האופנה" המפורסם (ודיווה בזכות עצמו) שמלביש את זנדאיה, סלין דיון ושות', הכריז כי טבעות רגל זה סטייל, מי אנחנו שנתווכח?
איך לענוד את זה נכון? ואולי יותר חשוב - שיהיה נוח? ובכן, המצע המושלם יהיו נעלי אצבע בכל תצורה שהיא, מהוויאנס שטוחות יומיומיות ועד כפכף סקסי על עקב קטנטן לדייט ערב. מה שלא תעשנה, התרחקו מסנדלים עם רצועות רחבות שעשויות לפגוש ו/או להשתפשף בטבעת. שנית, תעשו ליאנדרה ולכו על טבעת עם אבן מרכזית א-לה יהלום, כי אם כבר ללכת למחוזות השיקנס הנועז והשובב - עדיף לעשות זאת עד הסוף. שלישית, רצוי לתעדף מתכת איכותית ולא ציפוי צ'יפי שלא יודע להתמודד עם זיעת ארץ ישראל היפה שלנו. טיפ אחרון למיטיבות לכת: להעמיס כמה טבעות על הרגל זו לא בהכרח פרקטיקה גסה. להיפך, המרבה הרי היא משובחת ובייחוד כשזה מצוות לאאוטפיט מינימליסטי מונוכרומטי.