בסוף השבוע החולף, GAP הציגו את קולקציית "Happy Stripe Capsule" בהוד, באז תקשורתי ופסים בשלל צבעי הקשת. המדובר באסופת קפסולה, על פניו סקסית, ניחוחה, יפה ושימושית, בעיצובו של זאק פוזן, שכל מהותה היא מחווה לסוודר הגולף העבה מפוספס-צבעוני של ענקית קמעונאות האופנה האמריקאית - זה שהושק לראשונה אי שם בחורף של שנת 1996, וכעת חוזר כ'אותה גברת' רק בשינוי אדרת קיצית. אלא שהרשתות החברתיות מוכיחות (בפעם המיליון) שצרכנים בכלל וחובבי אופנה בפרט, הם כבר מזמן לא קלולס, ואי אפשר למכור להם לוקשים (או בדים סינטטיים) במסווה של "אייקוניות".
עם פרסום הבשורה, קרי: קולקציה השואפת להיתפס כפיצוח עיצובי חדשני שמרפרר לקודי מותג אהובים, ועל הדרך גם כמיקרו-טרנד הויראלי הבא - זאת בחסות פוסט נלהב שבו פוזן בכבודו ובעצמו מזמין למהר לבצע פרה-אורדר. התגובות הנחרצות, שנעו בין אכזבה לזעם (וכל מה שבאמצע), לא איחרו להגיע. "לקחת סוודר כותנה איכותי ועשית שמלה מודפסת מפלסטיק? לא תודה" הכריזה עוקבת, "פשוט תשחררו מחדש את הסוודר, חברים" או "לאאא, למה שאני ארצה ללבוש פוליאסטר בקיץ?!" זעקו אחרים. פלוס הברקות שנונות בנוסח "What in the SHEIN", ו-"איבדת אותי ב-mesh".
על מה כל המהומה?
כדי להבין על מה כל המהומה, צריך לחזור קצת (הרבה) אחורה, ליתר דיוק לשלהי הניינטיז בואכה תחילת שנות האלפיים, ולהיכנס לנעליהם של צעירי, בעיקר צעירות, ארצות הברית של אמריקה, יבשת שיודעת דבר או שניים על חורף קר מה הוא. "הביטוי המרכזי של גאפ לקמפיין החג בשנת 2000 היה 'החג כבר כאן', ושום דבר לא גילם את התחושה הזו יותר מאשר סוודר צווארון הגולף העבה והצבעוני", סיפר מייקל בייס, עובד גאפ לשעבר (בין השנים 1996 ל-2000) בריאיון למגזין ווג ב-2022 - סביב חגיגות 25 השנה לאחד מהעיצובים היותר מכוננים של החברה. "פריט הכותנה העבה הזה היה שינוי משמעותי עבור גאפ. החברה הציעה גזרות חלקות הרבה יותר בעונות הקודמות, כך שפריט זה פנה למגוון רחב יותר של לקוחות בגילאים ובצורות גוף".
הסוודר שבנדון סימל תקופה חיובית בסך הכל, מאושרת ואופטימית, לעם האמריקאי, בימים שהם טרום אסון ה-11 בספטמבר וכשהמקסימליזם החל בדיוק לזלוג חזרה למיינסטרים האופנתי. בעוד שהוא (הסוודר) היה מכיל, עליז ומחמם במקסימום. תוסיפו לזה את העובדה שהפריט, על נגזרותיו, פומפם בכל מדיה אפשרית, או במילים אחרות - המותג ניהל קמפיין שיווקי אגרסיבי וגאוני. כל שלט חוצות, כל מגזין, כל ערוץ טלוויזיה, כל דופן אוטובוס, על כולם כיכבו בריפיט אימג'ים או סרטונים שהציגו דוגמניות רעננות, על פי רוב צהובות שיער וכחולות עיניים, לבושות בשלל גרסאות של העיצוב המשובב. אז פלא שלכולם יש זיכרונות כל כך טובים מהגולף הצ'אנקי של גאפ לעונת החגים?
כשהושק לראשונה בשנת 1996, פרי מוחו של מעצב גאפ דאז אליוט סטייפלס, הוא הופיע בגרסתו הדקיקה יותר תחת הכותרת "סוודר הפסים המשוגעים", אשר עוצב מצמר כבשים עם צווארון עגול, הן בגוונים ניטרליים והן בצבעי הקשת. כעבור 4 שנים בלבד, רב-המכר כבר עשה קאמבק - הפעם בתצורת סוודר פסים פרועים עבה בעל צווארון גולף מאסיבי, שהוצג בשלושה גוונים על פני ארבעה דגמים. גם סטייפלס דיבר בזמנו עם ווג על התחושה באותה תקופה, כמשקפת את הפריחה האופטימית מעבר למותג ולקמעונאות בכללותה. "האווירה ב"גאפ" הייתה מדהימה אז. נשים התמקמו בפרונט והתפתחו. הכל נסב סביב פריטים מנצחים בצבעים מדהימים. כולם ידעו שזו תהיה הצלחה מיידית. אני זוכר שהצגתי את הסוודר לקבוצה של 10 דוגמניות שכולן לבשו את אותו סוודר גולף אבל בצבעים שונים... בזמנו, הרעיונות הפשוטים ביותר הצליחו לייצר התרגשות שכזו".
וזה לא עצר שם. לאורך שני העשורים האחרונים היו לסוודר עוד מספר גלגולי קאמבק (בולטים יותר או פחות). כדוגמת זה מדצמבר 2020, עליו חתומה דבון לי קרלסון, מעצבת קייסים לסלולר שהפכה לאיט גירל ומשפיענית לוהטת, אשר אחראית להחזרתו לקדמת הבמה והפופולריות - משלבשה את חמד הפסים מתחת לאוברול ג'ינס, וסגרה את הלוג עם תיק שאנל סרוג בצבעוניות דומה.
בחזרה לימינו אנו, גרסת מיסטר פוזן
לא באמת ניתן להשוות בין הפריט המקורי, aka: סוודר עב כרס סרוג בכותנה טבעית, לבין הדרופ הנוכחי. ובכל זאת, בעוד שהמחיר במקור נע בין 48 ל-58 דולרים תמורת תערובת כותנה מחממת, הקולקציה החדשה - שנכון לכתיבת שורות אלה מונה 6 פריטים בסך הכל - מציעה בגדי קיץ "מפוספסים ושמחים" עשויים רשת סריג (mesh בעגה המקצועית) דקיקה, שקפקפה ואלסטית, המורכבת מ-80% פוליאסטר ו-20% אלסטן, בטווח מחירים שנע בין 54 דולרים לגופיה ל-128 דולרים לשמלת מקסי נטולת שרוולים. באמצע יש חולצת בייבי טי (78$) וחצאית ארוכה (98$).
מעבר לדיון על חומרים, נוסטלגיה ואם יש/אין תמורה בעד המחיר, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהקולקציה הזו מסמנת גם את שובו של זאק פוזן אל זרועות גאפ - בית שהוא מכיר עוד מתחילת דרכו. לפני שהיה "זאק פוזן", המעצב האייקוני של שמלות פומפוזיות לשטיח אדום, הוא עבד בלייבל המצליח בתפקידים זוטרים במחלקת העיצוב, תקופה שהוא עצמו תיאר לא פעם כ"קרקע יציבה שאפשרה לו להבין את הדנ"א של אופנה אמריקאית מסחרית ואת הכוח של פריטי בסיס טובים".
אחרי סגירת בית האופנה נושא שמו ב-2019 ותקופה של שקט יחסי מעין הציבור, המינוי שלו ב-2024 לתפקידי סגן נשיא בכיר לעיצוב ומנהל קריאייטיב בגאפ הוא לא רק חזרה למקורות, אלא גם מהלך אסטרטגי של המותג: ניסיון לרענן את הזהות, להחזיר את הברק התרבותי ולייצר שוב שיח, או באזז, סביב גאפ כמותג שמוביל ולא רק מגיב. פוזן מביא עמו הבנה עמוקה של "אמריקנה" מודרנית מה היא, וברגע שהוא יוסיף נופח מהתיאטרליות, הדיוק והחוש הדרמטי המזוהים עמו - הו אז השילוב הזה יכול להפוך קטלני, בקטע טוב. רק חבל שבינתיים הוא קצת שכח שהצרכנים של היום זה לא מה שהיה פעם. הם חכמים, הם מודעים והם בעיקר לא פראיירים.