"אני לא חושב שאני יותר טוב מאף אחד. אבל אני מציע משהו שלא היה פה"

הוא מלווה ומלביש אומנים מובילים, לא מתרגש יתר על המידה מהישגיו ולוקח סיכונים בריפיט מאז היה בן 17. ריאיון עם השם החם בתעשייה: הסטייליסט והקריאייטיב דירקטור תומר אלמוזנינו שלא שוכח שלהיות צ'יל ועם רגליים על הקרקע זה סוד הקסם

28/04/2022

אנחנו תופסות את תומר אלמוזנינו (37), מהסטייליסטים המבוקשים והעסוקים בארץ, לשיחה בביתו שביפו בתקופה גדושה בעשייה, "אני עסוק מאוד, זו תקופה עמוסה אבל זה כיף וזה טוב". מאז שחזר ארצה בקורונה, ובזכות הרזומה העשיר והמגוון שצבר בבירות אופנה באירופה, אלמוזנינו הפך לשם החם בתעשייה. הוא מלביש בהפקות אופנה מהנוצצות במחוזותינו המתפרסמות על שערים נחשקים, ומתמחה ביצירת זהות אמנותית ייחודית לאומנים מהמובילים בארץ ביניהם נגה ארז, לולה מארש, מרינה מקסימיליאן, אסף אבידן ועוד רבים ומוכשרים. אלמוזנינו החל את דרכו האמנותית בגיל 17 ומאז במשך שני עשורים דילג בין שבדיה, ישראל, לונדון, ברלין וחזרה, תוך שהוא מזגזג בין האקדמיה לעיצוב אופנה לניהול קריאייטיבי, אך בסופו של יום בוחר בסטיילינג - "הבנתי שזה המקום שלי".

תומר אלמוזנינו. עמרי רוזנגרט,
הכי צ'יל ועם רגליים על הקרקע. הסטייליסט החם של התעשייה - תומר אלמוזנינו(צילום: עמרי רוזנגרט)

אופנה, על שום מה ולמה?
"מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי אופנה, אני יודע שזו הכי קלישאה של גיי שלומד אופנה אבל באמת שכל חיי התעסקתי בזה ובאסתטיקה. אהבתי להתלבש הכי טופ ואהבתי להלביש אנשים, אני זוכר שבכיתה ט' התחלתי לעשות סקיצות ולעצב, אז לקחתי כל מיני קורסים כמו תפירה ותדמיתנות, בקטנה כזה".

"בקטנה כזה" יחזור לאורך הראיון ויהדהד את הפרסונה הכי צ'יל ועם רגליים על הקרקע שהוא. אלמוזנינו באמת ובתמים לא מתרגש יתר על המידה מטייטלים או מהישגים, גם לא מפסגות הקריירה שלו, ויש לא מעט.

"בגיל 17 עזבתי את בית הספר ונסעתי לסטוקהולם שבדיה, יש לי שם משפחה", הוא ממשיך ומספר במונוטוניות הנעימה שמאפיינת אותו, "גרתי ועבדתי שם קצת באופנה, אבל החלטתי לחזור לארץ להשלים בגרויות. אחרי זה נסעתי ללונדון ולמדתי שם עיצוב אופנה בבית הספר מרנגוני, אבל אני מרגיש שאת ההכשרה המקצועית שלי קיבלתי מהעיר ולא מהלימודים. זו הייתה תקופה מאוד מעוררת השראה בלונדון, אנחנו מדברים על אזור שנת 2008 ואני בן 23 כשמזרח לונדון נהייתה מגניבה, כל האמנים הכי נחשבים היו שם, מוויויאן ווסטווד ועד אלכסנדר מקווין. הייתה שם סצנת מסיבות מטורפת והייתי מעורב בכל הדבר הזה, היו לי אינטראקציות עם הקליקה הזו, נחשפתי לדברים מדהימים. במקומות האלה באמת ספגתי אופנה, בבית הספר פחות".

נגה ארז והחליפות - "יש לנו שפה משותפת, היא מעורבת בהכול"(צילום: טל עבודי)

במסגרת לימודי התואר הראשון בלונדון אלמוזנינו מתמחה בבית האופנה אלכסנדר מקווין, "אבל זה היה הכי בקטנה" הוא מנמיך את ההתלהבות, "בהתמחות הרי לא עושים יותר מדי. ובכל זאת בדיעבד כשאני חושב על זה החוויות האלה תורמות מאוד לעשייה שלי היום, למי שאני היום". לארץ הוא חוזר ב-2010 ולא מבחירה, עקב התברברות עם בירוקרטיה וויזה שנגמרה, "לא הייתי מעורב בדברים האלה וגרשו אותי משם". עם חזרתו אלמוזנינו משיק יחד עם שותפה מותג אופנה בשם First Kiss אשר הביא בשורה חדשנית לסצנה המקומית דאז. "היה לנו סטודיו בנווה צדק ומאוד מהר התברגנו להכול, אם זה כתבות, תערוכות בחו"ל והשתתפות בשבוע האופנה. בנוסף האינסטגרם בדיוק הופיע, אז זו הייתה תקופה מאוד מעניינת אבל גם זה הסתיים, וטסתי לשבדיה".

בעצם למדת ועסקת בעיצוב אופנה, אבל בחרת להתמקד בסטיילינג. איך זה קרה?
"בשבדיה עבדתי בחברה מקומית בשם HOLLIES שמתמחה במעילי חורף. אומנם הגעתי לשם בתור מעצב, אך זו הייתה חברה מאוד מיושנת ואני בתור בחור צעיר בן 28 עם ידע במדיה החברתית ובפלטפורמות אונליין התחלתי לעבור לצד הזה בחברה. כלומר הפכתי ממעצב לקריאיטיב דירקטור וניהלתי את כל הוויז'ן של החברה, מבחינת צבעוניות, לוקבוקים ואיך הכול ייראה, ואז התחלתי בימי צילום שמשם אמרתי לעצמי 'אוקי סטיילינג זה המקום שלי'. מבחינתי זה היה מעבר די טבעי, כל חיי הלבשתי. עיצוב אופנה היה יותר חלום של ילד שפשוט התגשם, עד שבשלב מסוים החלום הזה לא שירת אותי יותר. יחד עם זאת כיום כסטייליסט הרקע שלי בעיצוב אופנה מאוד משרת אותי, יש לי ערך מוסף שאני מביא בהבנת בדים, מבנה גוף, גזרות, תפרים. אני מרגיש שאני מביא עוד משהו מעבר לסטיילינג".

"כסטייליסט הרקע שלי בעיצוב אופנה מאוד משרת אותי"(צילום: טל עבודי)

אחרי שסיים את הפרק בשבדיה אלמוזנינו נסע לברלין והחליט לקחת פסק זמן, "הרגשתי שאני צריך break from life כזה", אבל עולם הסטיילינג לא התכוון לתת לו לנוח ולהתרווח. "איכשהו גם שם בברלין נקלעתי לעולם הסטיילינג, זה תמיד קורה". 'על הדרך' הוא גם סימן וי על תואר שני במרנגוני שבלונדון ותוך כדי תנועה התחבר לצלמים ועשה את טבילת האש הראשונה בהפקות אופנה וקמפיינים למותגים מקומיים.

בתום הלימודים אלמוזנינו חוזר לארץ די אנונימי ובזמן קורונה. "חיפשתי עבודה אבל ההצעות שקיבלתי פחות התאימו לי. ואז עשיתי הפקה עם זוהר שטרית שהוא צלם וחבר ששלחנו למגזין האונליין Vanity Teen. ההפקה התפרסמה, העליתי פוסט, ואז התחילו להתווסף עוקבים ועוד ועוד צלמים. המשכתי לקבל הצעות לעשות עוד הפקה ועוד אדיטוריאל, זה התחיל לאט לאט מפה לאוזן ובתוך 3-4 חודשים זה פשוט התפוצץ. המדינה מושבתת בקורונה, אף אחד לא מכיר אותי ואני עושה הפקות. אנשים רצו עוד".

"אנשים רצו עוד" - הפקה של הדוגמן ברק שמיר לשון מגזין(צילום: מאיר כהן)

הפכת לאחד המלבישים המבוקשים בתעשייה, יודע לשים את האצבע על הדבר הזה שממגנט אליך אומנים מובילים?
"זה התחיל מנגה ארז. החיבור שלנו נוצר דרך הצלם שי פרנקו, עשינו הפקה אחת ומשם יצאנו לדרך. החיבור איתה פתח לי המון דברים, אחריה הגיעו לולה מארש ואז אסף אבידן, שלומי שבן, ג'יין בורדו, אקו ויסמין מועלם שאיתם אני עובד קבוע. ויש עוד הרבה. עשיתי עכשיו תקופה עם שרית חדד וריטה. אני עובד הרבה עם יובל שרף, אליענה תדהר ואיתי תורג'מן, עם אנה ארונוב כמובן ובחמישה חודשים האחרונים אני עובד בצמוד עם מרינה מקסימיליאן. מעבר ללהלביש אני יוצר עם האומנים את הזהות האמנותית שלהם, וזה מה שהופך את העבודה שלי למשהו יותר מבוקש ויותר מסקרן. יש פה המון סטייליסטים מוכשרים ויוצרים טובים, אני חושב פשוט שהשנים האלה שעשיתי בחוץ, בחו"ל, הביאו משהו אחר. אני לא חושב שאני יותר טוב מאף אחד אלא אני מציע משהו שלא היה פה ובגלל זה אני חושב שהצלחתי. אני במקום מאוד טוב והגעתי גבוה, אני עושה את הדברים הכי גדולים ומעורב בדברים כל כך מדהימים שאני לא מצטנע כי וואלה עבדתי כל כך קשה כל השנים האלה".

הוא מעיד על עצמו כאדם מאוד רגוע ואפילו מונוטוני אך מבפנים הכול מבעבע, ואפשר לראות את זה בעבודות שלו. לא פלא שאמנים בוחרים לעבוד עם אלמוזנינו, הוויב הנונשלנט שלו זה חלק מהחבילה שהוא מביא. "הכל מאוד רגוע על הסטים שלי, חשוב לי להשרות בהם רוגע ואת הבטחון הזה שאני פה והכול בשליטה, במיוחד כשהם לפני הופעות. לאף אחד אין כוח לדרמות מיותרות ודיבורים אינסופיים".

נגה ארז הגיעה כבר מבושלת מבחינת סטייל? או שאתה יצרת את סגנון הלבוש שהפך לסימן ההיכר שלה?
"אני לא המצאתי את החליפות, נגה ארז הגיעה עם משהו מובהק אבל לקחנו את זה לנקסט לבל ודייקנו. אם זה בפרינטים, בגזרות היותר גדולות, או לתפור דברים חדשים ולחשוף אותה למעצבים נוספים. יצרנו משהו יותר אדג'י ושהוא לא מפה. נגה מאוד בגבוה, משהו שהוא לא נגיש ובעיני מדויק מבחינה אסתטית. יש לנו שפה משותפת, היא מעורבת בהכול ואני מת על זה. אנחנו גם חברים טובים".

ומרינה מקסימיליאן?
"זו תקופה חדשה בשבילה, אז אנחנו כן מחפשים את הפיצוח החדש עבורה. עד כה זה עובד מעולה, אני מאוד שמח על החיבור עם מרינה היא בן אדם מדהים. אנחנו עושים יחד את כל הקליפים החדשים שהולכים לצאת, עשיתי איתה עכשיו את פסטיבל מקסימיליאן, את הפרסומות וכל מה שהיא עושה".

איך היה להלביש את אנה ארונוב בתוכנית "רוקדים עם כוכבים"? הבאת שם משהו אחר והרבה יותר גלאמי מהכיוון האסתטי שלך בדרך כלל.
"החיבור שלי עם אנה התחיל דרך שער שעשינו ללאשה. בחיים האמיתיים אנה היא מאוד כמוני, הכי אוברסייז וחליפות, ולא מה שראו בתוכנית. ל"רוקדים עם כוכבים" היינו צריכים להביא את הדיווה הזו, ואנה באמת גדולה מהחיים. היא יפהפייה, מוכשרת וסופר אינטליגנטית וורבלית. התהליך היה משותף והיא הייתה מאוד מעורבת. בהשראות, ברפרנסים ובבחירת הלוקים, גם איפור ושיער. זו הייתה תקופה מאוד אינטנסיבית ומאתגרת, ולהגיד לך שטלוויזיה זה בשבילי? לא יודע, אני צריך לחשוב על זה בקונסטלציה אחרת אולי".

"היינו צריכים להביא את הדיווה". אנה ארונוב ב"רוקדים עם כוכבים"(צילום: לידור חדידה)

מה הכי מדליק אותך - להלביש נשים או גברים?
"לא משנה לי, זה באמת תלוי באישיות של הבן אדם ומה הוא או היא מביאים. מישהו יכול להגיע בתהליך של אלבום או משהו כזה שיכול לחרמן אותי וממש לסקרן אותי שארצה להלביש אותו. זה פחות ממקום של גבר או אישה כי זה מאוד מגוון היום, על גבר אפשר להלביש חצאית או וואטאבר. הכול פתוח. בעבר יותר התעסקתי במעצב ובמותג, היום אני יותר מתעסק בבגד ובחומר ואיך הוא יכול לשרת אותי עם מי שאני מלביש. אני אוהב אוברסייז ולא חשוף, מעדיף שזה מוקפד ולא רואים יותר מדי גוף אלא לתת לבגד לספר סיפור. משחקים של שכבות וטקסטורות ונפח זה יותר מעניין מלהביא גופייה, למרות שיש אחלה גופיות כן? אבל זה פחות מעניין אותי".

יש מישהו שאתה חולם להלביש?
"לא ממש. החיים מביאים איתם את כל ההזדמנויות ואני סומך על החיים. פחות מעניין אותי עכשיו מדונה או לא יודע מי, I'm too old for it" הוא מצחקק, "ככל שאני מתבגר, ובאמת עברתי כבר חיים שלמים, זה לא מעניין. נגה הגיעה - מדהים אני באמת מברך על זה, ואז לולה מארש ואקו, שכולן הפכו חברות כזה וזה מדהים. ככה באים אנשים טובים. ולגבי חלום החו"ל, אני יכול לארוז מזוודה להגיד פאק על העולם ולעזוב הכול, יש לי אזרחות אירופאית והמון קשרים, אבל נעים לי פה ומרגיש לי פתאום בבית אחרי 12 שנים בחוץ. אני מרגיש שפרויקטים ואנשים מסקרנים בחו"ל יגיעו איכשהו בזמנם".

עוד בוואלה!

"ברגע שאני לובשת רחב אז מקשיבים לי"

לכתבה המלאה

מבחינת העדפות הלבוש שלך זה סווטשרטים וכובעי גרב בלבד?
"אני תמיד תמיד עם הכובע גרב הבורדו שלי, כבר הרבה שנים. הוא עושה לי טוב לפנים אז זרמתי איתו. אני לא מסתכל במראה כשאני יוצא מהבית כי יודע איך אני נראה אז אני הולך על בטוח. בארון שלי תמצאי רק טי-שירטים לבנות ושחורות, ג'ינסים כחולים רחבים ומכנסיים שחורים. בחורף תתפסי אותי רק בקפוצ'ון, יש לי אוסף מותגים נכבד מפעם כשהשקעתי בזה הרבה כסף. היום אם אני קונה בגדים זה רק אקנה סטודיו אליהם נחשפתי כשגרתי בשבדיה או קוס, וזהו. אני משקיע את האנרגיה שלי על הטאלנטים שאני עובד איתם, תמיד הייתי ככה".

לסיום, משהו מפתיע שאף אחד לא יודע עלייך?
"אני רקדן ממש טוב, בתור נער רקדתי מחול מודרני בלהקת בת דור ולתקופה מסוימת החלום היה להיות רקדן. היום אני לא ממש זז אבל I can definitely move".

"אני תמיד תמיד עם כובע הגרב הבורדו שלי, הוא עושה לי טוב לפנים"(צילום: עמרי רוזנגרט)
  • סטיילינג

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully