מאז שקייט מידלטון נכנסה לאור הזרקורים המלכותי אי שם בתחילת שנות ה-2000, לא רק אורח החיים שלה השתנה מקצה לקצה, אלא גם הסגנון האישי שקיבל תפנית של 360 מעלות. מסטודנטית שמשכה את תשומת ליבו של הנסיך וויליאם על המסלול לפני יותר מ-15 שנה, שם זיהה אותה בעודה צועדת בפיס חצי שקפקף ולנז'רי מינימלי - הפכה לאייקון אופנה עולמי.
השנה קיבלה קידום שווה ביותר (יש שיגידו אחרת) בשרשרת המלוכה והפכה מדוכסית לנסיכה שעתידה להיות הבאה בתור לרשת את ה-כתר הבריטי. עם הקידום הגיע שדרוג גם במלתחה, כשהאובססיה למה היא לובשת גוברת, עם רצון תמידי לפענח מה עומד מאחורי בחירתה? על משהו אחד אנחנו בוודאות יכולות להצהיר - קייטי בת ה-41 ואמא לשלושה, נראית הרבה יותר טוב מאיך שנראתה בשנות ה-20, כשהתרוצצה כסטודנטית במעונות האוניברסיטה. בכל זאת, מדובר באחת הנשים הכי מצולמות בעולם.
אין ספק שבעשרים שנה הזמן עושה את שלו, סימני הגיל הולכים ונגלים. אבל כל השאר? ממש לא תלויי גיל. עור הפנים הפך לזוהר, השיער הדקיק התמלא לרעמה ברונטית שמקפצת לה בקלילות ואפילו האיפור, הו האיפור. ועבור כל אלו כמובן, יש לה צוות מוביל שתפקידו להבטיח שהיא מגלמת שלמות.
בשנות ה-20 לחייה קייט אימצה את הסטייל הטבעי והלא מתאמץ (את מי כבר הייתה צריכה להרשים), עם סימן זיהוי שלא נשכח (ולא נסלח) - איפור כבד שחור באזור העיניים. איילינר עבה ועפרון שחור בעפעף התחתון. אבל תכלס מי בינינו לא חטאה בזה בזמנו? עם פוני וללא פוני זיו פניה תמיד קרנו, קו הלסת התחדד מפני ילדה לאישה, שגם למדה להתאפר (כן, איפרה את עצמה ביום חתונתה).
הפנים אמנם השתנו וקיבלו צורה מעודנת יותר (נגיעה קלה של הד"ר?), אך הגזרה הדקיקה תמיד הייתה שם. כנערה נהגה לתפוס גל על מכנסי ג'ינס, חגורות עבות, גופיות ובלייזרים קצרים. בימים אלה, הסטייל של הנסיכה מויילס כבר פלש הרבה מעבר לכדי השמלות המוכרות לצד נעלי הסטילטו ומציגה הרבה יותר אפשרויות המשקפות את הרחבת תפקידה כבכירה במשפחה. לאחרונה נראה כי הטקטיקה החדשה מתחילה להדהד לסגנון שקווין ליזי המנוחה אימצה. צבעי לוקים שמבטיחים לה בולטות באיוונטים פומביים, לצד הרמות אינסופיות למעצבים בריטים על הבמות הבינלאומיות.
השינוי המהותי החל בשנה בה שני הנסיכולים התארסו (2010), הטוויסט הרשמי היה בתמונת האירוסין בה לבשה שמלה בצבע כחול עמוק מבית Issa. כשהגיעה לגיל שלושים, נכנסה לעשור בו עיקר הפעילות שלה זה לעבוד - לא רק בפגישות ולחיצות ידיים, אלא בעיקר על התדמית אותה בנתה, בתור זו שעומדת לצד מלך אנגליה הבא. כיאה לתקופה הטרחנית, כך גם הסגנון האישי התעדן והתהדק לכדי האלגנטיות המוכרת.
השיער עבר בדיקות צבע, קצת דבש וקצת זריקות גוונים ככה בשביל השעשוע, לצד שימוש נמרץ בכובעונים וכיסויי ראש מוגזמים. במקום הטי-שירט הנוחה נכנסו מעילים מלאי חיים, שמלות בגזרות ומחשופים חסודים - אך מתחכמים. עשור בו נשענה בין היתר על מעצבים שהיו אהובים על חמותה הנסיכה דיאנה (קתרין ווקר למשל), דבר שפעל לטובתה בכל הנוגע להיותה חביבת הקהל מבין נשות המשפחה המתוסבכת.
אפשר להגיד שכבר מ-2020 קייט לגמרי תפסה את מקומה כאחת שיודעת (או לפחות מתיימרת), כשהטון קיבל טוטאליות מלכותית ולעיתים מעוררת קנאה. לתמונה נכנסו חליפות מכנסיים וחולצות מעצבים. את תיקי הצד הקטנים החליפו אקססוריז "בוגרים" יותר. גם את האיפור המאסיבי, החליפו צלליות הניוד והאיילינר כמו קסם - הפך לפס דקיק בעפעף העליון.
לפני כחודשיים בהכתרה של המלך צ'ארלס השלישי, כבר הוכיחה רשמית שנסיכה יכולה להיות עדכנית נכון ל-2023 ולמרות הספקולציות הרבות, המשיכה את המסורת ובחרה לענוד את הנזר המלכותי על ראשה. כל זאת, לצד הבטחון העצמי שהתייצב, המילים, המעשים ואפילו משחקי הספורט אותם חובבת - הפכו אותה למישהי שמחזיקים ממנה.
את הניים דרופינג של מעצבי הבית המועדפים עליה אנחנו כבר מדקלמות תקופה ארוכה: אלכסנדר מקווין, ג'ני פאקהאם, אמיליה ויקסטד, אלסנדרה ריץ', ארדם - אלו היו קבועים במהלך העשור האחרון. זה ניכר על שמלות מעיל שונות וחצאיות יוקרה, אך גם לא חוששת להישאר בקומפורט זון עם מותגי אופנה מהירה בעיקר כשזה מגיע לאקססוריז (בטקס פרסי הבאפט"א האחרון התייצבה עם עגילים ב-17 יורו של זארה). היא יודעת להתרווח בניחותא בין כל המעמדות - כל עוד היא ממשיכה לייצג את הקלאסיות הזו שאנחנו מעלים בדעתנו כשאנחנו חושבים על קייטוש.
היא לא מפחדת להגיח לרגעים תקשורתיים מלאי גלאם ולהיכנס למראה נסיכותי מהאגדות קומפלט - גם אם זה אומר להכניס לעלילה כפפות אופרה. יום אחרי זה לעלות על בגדי ספורט על המגרש המלוכלך ולמחרת לחזור לפרינט המנוקד שכל כך אהוב עליה (אי אפשר לפספס את מוטיב הנקודות), לצד סילואט טרנדי וכריות כתפיים יציבות.
הנסיכה מויילס בהחלט מודעת עד איזו קפדנות הלוקים הציבוריים מנותחים לפי מסרים ומשמעות. היא נותנת יד שלמה למסורת וההיסטוריה המשפחתית, עם אזכורים ואלמנטים ארכיוניים. מערבבת פיסים של סטריט סטייל כדי להישאר נגישה, ממחזרת לוקים שכבר נצפו עליה כדי לקדם קיימות ודוגלת במעצבים בריטיים עם המראה היוקרתי שאוחזת.
