מאה שלמה עברה מאז שנשים לא ממש נשמו בתוך מחוכים, כולנו זוכרות את הסצנה הנוראית הזו בטיטאניק בה קושרים לרוז את המחוך באגרסיביות מול המראה. נשים שנים ניסו להיפטר מפיסים "כולאים", אך נראה שהזמנים ממשיכים להשתנות ומה שהיה טוב לדור הקודם בתקופה כזו או אחרת - לא מספיק רלוונטי לתקופה הנוכחית. עידן הדיגיטל, בו הכל נגיש גורם לנו להיתקל באופן יומיומי עם פיגורות שונות של נשים. ביניהן אם נרצה לשלוף את הדוגמא הכי מוכרת כגון בנות משפחת קרדשיאן, המצטיירות ככאלה עם מותן דקיקה וטליה לכאורה "מושלמת" עבור רבות.
מי שמספיק נבונה להבין שלא כל הנוצץ זהב, יודעת שכמעט מתחת לכל לוק מדויק, יושב לו בנחת מחטב בודד שמספק את מלוא הצרכים שאישה יכולה לדרוש. מי שידע להביא את הבשורה לזירה המקומית, זה מעצב האופנה דרור קונטנטו, שצלל עמוק אל תוך מעמקי תחום ההלבשה התחתונה והשיק הבוקר קו מחטבים חדשים, עם מוצר ראשון בטכנולוגיות ייחודיות. "זה בייבי שאני עובד עליו כבר מעל שנתיים", מגלה לנו קונטנטו בשיחה צפופה וראשונית.
מאיפה נבע הרעיון לקולקציית מחטבים? איזה צורך זיהית בכלות שלך או בכללי מנשים הסובבות אותך?
"בתור מעצב אופנה שהלביש כבר מעל 6,000 כלות, יש לי המון ניסיון עם כל מה שקשור לאיך להחזיק גוף אישה ומה מחמיא - איך בעצם אני מוציא את המיטב מגוף אישה. במיוחד כשאני מתמחה במידות גדולות ובפלאס סייז. אני מאוד יודע איך לשחק עם הגוף ולהבליט את המקומות היותר נכונים ולטשטש את המקומות שבעצם כל אחת הייתה רוצה לטשטש. בתוך השמלות שלי בנוי בעצם מחטב פנימי, אז יצא שכל הזמן הכלה הייתה אומרת לי 'אני רוצה להשאיר אצלך את השמלה להחזיר אותה אחרי האירוע, אבל תעשה לי את המחטב'. ואז הייתי שומע את זה עוד פעם ועוד פעם ומשם נבע הרעיון, הבנתי שיש באמת חוסר מאוד גדול בשוק. נשים מחפשות מחטב טוב שישב עליהן, שיהיה להן נוח, שלא יציק להן במהלך הערב ועדיין יתפוס כמו שצריך. הבנתי שזה פריט שצריך אותו בשוק, ושקשה להשיג מחטב טוב".
אחד היתרונות של הפריט החדש על המדף הוא שכל אחת יכולה לשים את החזייה שלה מבלי החשש שהוא ישנה את הצורה של אזור החזה ולמעשה יכולה ליצור את המראה שנוח לה. וזה נכון גם לגבי מבחר הגוונים - שחור וגוף. כולל טריק על הדגם הניודי, שיכול להתאים גם לצבע עור שחום יותר, שזוף או בהיר.
ומה לגבי מידות?
"מתאים לכל המידות. מחטב אמיתי הוא לאו דווקא כדי להרזות או להקטין את ההיקפים. כמובן שנשמח לכך, אבל מחטב טוב נמדד גם כשהוא אוסף את הגוף ומחליק אותו. זאת אומרת שאם בחורה עומדת ללא מחטב ורוצה לשים שמלה ומרגישה שיש לה קפלים בצד ובא לה לאסוף את הכל כדי לקבל מראה יותר חלק ואסתטי - לשם כך המחטב נועד. וזה נכון גם במידות הקטנות וגם גדולות. המחטב שלי ממש מוכח פיזית שאם את שמה אותו, זה מוריד לך לפחות 4-5 ס"מ מההיקף בלי למצמץ - שזה משהו כמו מידה, אם לא יותר".
רעיון היצירה של קונטנטו הוא פרויקט שנכח בראשו קרוב לחמש-שש שנים, כזה שהחל לעסוק בו, לפענח אותו ולהוציא אותו לידי ביצוע רק בשנה וחצי האחרונות, עד שממש הגיעו לנוסחה המדויקת. בתקופה זו התוצר הסופי נמדד על מעל 400 נשים שעברו אצל המעצב בסטודיו. עבר כביסות ושינויים רבים על מנת להציג פריט נוח ופרודוקטיבי, שיחסוך לרבות מאיתנו כמה וכמה כאבי ראש.
ספר לנו על תהליך העבודה והחומרים מהם עשויה הקולקציה החדשה
"פה אני חושבת שהבאתי טריק שאין לאף אחד בשוק, שזה בעצם סוג הבד שהמחטב עשוי ממנו. זה לא עוד סוג של אריג או גרביון אלסטי שנמתח, זה ממש בד מחטב כמו שאני עובד איתו בשמלות כלה. זה בד שיש לו חורים עדינים-עדינים, שיוצר מראה אטום, אבל לא אטום 100 אחוז. הוא מגיע עם רצועות סיליקון חזקות וכפולות אקסטרה לאזור הבטן, ככה שאנחנו נקבל את החיטוב המושלם ואת המראה המאוד רך וגמיש ואלסטי על הגוף. שמצד אחד הוא מאוד נוח ומצד שני מאוד 'מכניס'. זה הפלוס הכי גדול בעצם - הבד והטקסטורה של הבד עצמו".
כשכלה מגיע לשלבי בחירה ומדידות יש הרבה נתונים שחייב להתחשב בהם, שהן לא בהכרח תמיד מודעות אליהם - מטעמי התרגשות או נטו ניסיון. האם היית ממליץ לכל כלה שנכנסת לתהליך התאמת שמלה להוסיף מחטב? כמה זה קריטי בסופו של דבר?
"זה מאוד תלוי איפה היא עושה. בעיצובים אצלי בסטודיו, בכל השמלות שתול מחטב פנימי שבעצם מחובר לשמלה עצמה, כדי שלעולם לא יתגלגל ולעולם לא יתנהג זר מהשמלה עצמה. אבל כן הייתי ממליץ לכל כלה שיהיה לה מחטב, גם לכל האירועים הנלווים - להפרשת חלה ולשבת חתן ולשבע ברכות ולמסיבת רווקות אם בא לה לשים איזו שמלה שהיא קצת יותר מהדורת והדוקה לגוף. זה בהחלט פריט שכל בחורה צריכה בארון. בין אם היא כלה, מלווה, אמא של הכלה או אחותה".
יש נטייה לחשוב שמחטבים נועדו בעיקר לבעלות גוף מלא או להיקפים גדולים. תעשה לנו קצת סדר, האם לדעתך לשימוש במחטבים יש השפעה בנראות של נשים בעלות גוף דקיק ופחות מקומר?
"בטח שיש השפעה - אני אעשה רגע סדר, מחטב בגדול הוא לא נועד רק להרזות או לצמצם היקפים הוא נועד גם לאסוף את הגוף . מה זה אומר לאסוף? יש בנות שהן מידה סמול או אפילו אקסטרה סמול כי הן ירדו במשקל ויש קצת עור עודף, או כי הן כבר לא ילדות ורוצות להגיע למצב שהגוף עומד כמו פעם, או פשוט מרגישות צורך בעוד קצת מותן. אפשר להגיע למצב שלוקחים את הגוף הקיים, גם כשהוא בהיקפיו הצרים ובמשקל נמוך, ופשוט למצק ולעשות אותו יותר אחיד ומפוסל מתחת לשמלה. ככה שאין שום קשר למידה".
אתה לא חושב שלצאת בליין כזה, זה קצת נוגד את התפיסות העכשוויות - שנשים לכאורה אמורות להרגיש טוב עם מי שהן? בהמשך ישיר לשיח הפופולרי על "אידיאל היופי"
"מי כמוני מקדש את גוף האישה, מי כמוני מוציא קטלוגים של פלאס סייז מהשנה הראשונה שאני בעצם מעצב אופנה, אז אני חושב שזה בדיוק ההפך. לא רק שזה לא נוגד, זה אפילו מעצים. כי בחורה שרוצה להרגיש יותר אסופה ושלמה עם עצמה, או בשפה שלי עוד יותר "כוסית" - אם המחטב מתחת לשמלה ייתן לה את ההרגשה הזו אז ברור שתלבש את זה. זה מאוד עניין של איך אנחנו רוצים להיראות ומה נכון לנו ומה לא. נשים לעד משכבר רצו להיראות טוב יותר או לפחות במיטבן ואם המחטב נותן את ההרגשה שאת נראית במיטבך - הנה מה טוב, לכי על זה ותעשי מה שנכון לך. אין פה עניין של נוגד תפיסות או אידיאלים, אני חושב שכל דבר שעושה טוב לאישה הוא בעצם העצמה".
באופן כללי העניין במחטבים הרבה יותר רלוונטי לקהל האמריקאי שמשתמש בהם באופן יומיומי, ולא רק לאירועים. אתה חושב שזה משהו שיכול לתפוס בזירה המקומית? או עתיד להישאר רק בגדר פיס עזר ליציאות מגונדרות? מה ההמלצות שלך בתור איש מקצוע?
"לא רק האמריקאיות חולות על מחטבים, זה משהו יומיומי גם אצלנו בארץ, לפחות ממה שיוצא לי להיתקל כל אישה שנייה שאני פוגש יש לה אחד כזה מתחת לבגד. ודווקא פה זה הזמן לשנות קצת את המושג הזה 'מחטב' ממשהו מאוד מפחיד, מלחיץ שאי אפשר לזוז בו ואיזה משהו עם קשירות אגרסיביות. מחטב לא צריך לסבול בו, הוא לא באמת צריך לתת לנו תחושה לא נעימה או לא נגישה. ברגע שתגעו במחטב, אתן תגידו שהוא יכול להשתלב ביומיום ועדיין להתנהל איתו מתחת לטישרט ולג'ינס ושיעשה את העבודה בנוחות. זו בדיוק הכוונה במוצר החדש שלי, לשנות את התפיסה על 'מחטב'".
צריך הרבה אומץ בשביל להוציא לפועל בתקופה הרגישה הזו פרויקט חדש בסדר גודל כזה. האם הרצון ליצירה לצד המצב הנוכחי במדינה עלה, או דווקא "דיכא" את החלק הזה בך?
"זה באמת דורש המון אומץ להוציא פרויקט בסדר גודל כזה בתקופה כזו, זה נכון. תקראי לי אמיץ, תקראי לי טיפש, תקראי לי בעל חלומות, דמיונות או פנטזיונר - איך שאת רוצה. אבל אני דווקא חושב שבגלל כל המצב הזה ובגלל שהיה דכאון כל כך הרבה זמן, גם נפשי, גם פיזי, גם מדיני וגם בטחוני, אני כן חושב שאנחנו צריכים להראות שאנחנו יודעים לעשות ולייצר ולהמשיך ולשמח - אלה הדברים שאנחנו הכי טובים בהם. בתקווה שנגיע לימים שנלבש מחטבים רק בשמחות, אירועים ודברים כיפים".
מה הפרויקט הבא שלך, מה התשוקה הבאה שמדגדגת לך?
"אני תמיד חולם, יש לי מלא פרויקטים על הקנה. בחודש מאי הקרוב אני הולך לעשות משהו סופר גדול בארה"ב. משהו שרציתי לעשות הרבה זמן, וזה חלק מסדרת אירועים ופרויקטים שאני הולך לכיוונם ובעצם הולך לעשות את דריסת הרגל בארה"ב. מלבד זאת אחרי ההשקה של הקולקציה בארץ, יש כוונה ברורה לצאת לחו"ל. כשזה יגיע אתן תדעו".