בימינו אנו - מלחמה בעיצומה שמלווה בחוסר וודאות משווע לגבי העתיד לבוא, בשילוב עם אינספור אתגרים חברתיים, פוליטיים וכלכליים שפוקדים אותנו חדשות לבקרים - להמשיך לנהל מותג מקומי מתפקד ובועט, או רחמנא ליצלן משגשג, הוא ממש אבל ממש לא דבר של מה בכך. אבל מה קורה שמסיבות או נסיבות כאלה ואחרות בעלת העסק נאלצת לארוז ת'פקלאות ולנסוע אל מעבר לים? ובכן מתברר שזה אפשרי בהחלט, על גבול פיצוח עסקי מוצלח. מעצבת התכשיטים, אשת העסקים ואושיית הרשת אתי קובו, שלאחרונה התווסף לרזומה העשיר שלה גם הטייטל מעצבת בגדים, מוכיחה בדיוק את זה; בשנה החולפת היא העתיקה את חייה ופועלה למיאמי השמשית והרחוקה, ולא רק שהיא מנהלת משם את אימפריית הפנינים המתורבתות שלה בארץ (COCONUT LOVE), אלא לאחרונה אף השיקה עסק מקומי נוסף - COTO, מותג בגדי בייסיק לנשים שהקימה בשותפות עם מאיה לוגסי אדרי, אשת עסקים ויזמית. "המותג נולד מהחיפוש אחר הבייסיק המושלם" היא מתארת, "כזה שמחמיא לכל אישה ונשמר לאורך זמן, שהוא הבסיס למלתחה מוצלחת, פריט שאת יכולה ללבוש בכל יום ולהרגיש בו סקסית ובטוחה בעצמך".
"אני לא חושבת שיודעים את זה אבל בעלי אמריקאי, שלושת ילדנו אמריקאים, התחתנו בניו יורק לפני 9 שנים. המשפחה שלו חיה בארה"ב, 2 אחיותיו ואמא שלו", קובו משיבה לשאלתי על פשר ההחלטה לעבור למיאמי. וממשיכה: "מאז ומתמיד בער בו שנעבור להתגורר שם אבל כל פעם היה משהו אחר שלא אפשר את זה, בין אם זה ההריונות הדי צמודים או הקמת העסק שלי בזמנו. בתחילת השנה נוצרה הזדמנות, או יותר נכון צורך להתקרב לעסקי המלונאות שלו בארה"ב, ובלית ברירה (אם תשאלי אותי) זה קרה - עברנו להתגורר במיאמי. כמובן שאין תלונות אבל לי זה לא לגמרי פשוט, לילדים ולעודד זה מושלם. לקח לי המון זמן להסתגל וסופסוף אני מצליחה למצוא את האיזון. בייחוד ההתחלה הייתה מאוד מאוד קשוחה עבורי, כי בארץ מלחמה, אז עצרתי את כל הפעילות של העסק ועסקתי אך ורק בהסברה במשך 3 חודשים". בהערת סוגריים קובו אומרת שגם זו לדעתה הסיבה לכך שעמוד האינסטגרם האישי שלה נעלם מעל פני הפיד מזה כשבועיים (ראו ערך: מקרה דניאל עמית). "הרי כשהייתי בעיצומה של ההסברה דיווחו על העמוד שלי הרבה פעמים, ומאז על כל דבר קטן או כל הפרה לכאורה (אפילו מוזיקה לא מורשית שאולי השתמשתי בה, או תגובה שהגבתי ואולי דיווחו שוב) אני פשוט על הכוונת מה שנקרא". למקרה שתהיתם, בעת כתיבת שורות אלה האינסטה שלה חזר!
לא רק שאת מצליחה לנהל מרחוק עסק מצליח בארץ, לפני שבועיים הגדלת לעשות כשהשקת מותג נוסף. איך עושים את זה?
"כשהקמתי את 'קוקונט לאב' לפני 5 שנים התנסיתי בהכל. בשירות לקוחות, בליקוטים, בהחלפות-החזרות, בעבודה מול הספקים, בכל הנוגע לאריזות, לשליחויות וכלה ביצירת התכשיטים מא' ועד ת' - כך שהכרתי את כל האספקטים של העסק ובשליטה מלאה, לכן ידעתי גם לנתב את הצוותים ואיך אני רוצה שהם יעבדו".
כלומר זו כבר מכונה משומנת שעובדת היטב גם בלעדייך?
"כן. גם כשהייתי בארץ היו פעמים או תקופות שלא הייתי בעסק פול טיים. אם זה כשהייתי בפגישות, שיתופי פעולה, מיזמים שהרמתי, אירועים, או בזמן הקדוש שלי עם הילדים. למעשה באופן אורגני, בניתי עסק שמתפקד גם אם אני לא בזמינות 24/7 וזה מוכיח את עצמו עכשיו כשאני לא בארץ. יצרתי מערך אספקה יעיל שעובד, כולל נותני השירותים שבדרך. יש לי צוות שאני סומכת עליו, שאני יודעת שיכול לנהל הכל ביד רמה. אני מחוברת לכל המערכות, מקבלת את כל הדוחות בשוטף ורואה כל מה שקורה ונמכר ומתי. אני מקבלת לפה גם סאמפלים והכל עובר את אישורי. יש לי שליטה מלאה ובקרה על הכל".
אם נדמה לכן שקובו משחררת עכשיו קצת שליטה, ההפך הוא הנכון. ממיאמי היא עובדת אפילו יותר קשה וליטרלי סביב השעון (שהוא גם הפוך לישראל). מספיק לראות את שלל המחברות שלה, בהן רשימות משימות ממורקרות למכביר, שתמיד בהישג עינה וידה (וראיתי) כדי להוציא מכן את קריאת 'איך לעזאזל את מספיקה הכל?!', אבל איכשהו היא מספיקה. "אני מתעוררת מאוד מוקדם ומתחילה את הבוקר שלי עם ישראל, נותנת מענה לכל הצוותים, הספקים וגם באינסטגרם. אני מסיימת את הימים שלי מאוחר מאוד בלילה.
את Coto מאיה ואני תכננו להקים הרבה לפני המלחמה, אבל לנוכח הנסיבות זה התעכב. לפני 4 חודשים החלטנו שאו שלוקחות את זה צעד קדימה ובגדול או שלא עושות כלום. אז שתינו החלטנו שלא מתאים לנו "כלום", אנחנו אוהבות לעבוד, אוהבות ליצור ולקחנו את זה אלף צעדים קדימה. מבחינה תפעולית העסק החדש נשען על המערכות והמשאבים הקיימים (של קוקונט), זו הייתה החלטה משותפת וברור שזה מפשט ועוזר כי המערך כבר קיים ועובד, ובנקודות מינוריות שהיה צריך לחזק או להגדיל עשינו את זה. מבחינתי, סוס מנצח לא מחליפים - זה מה שיכול לבנות עסק יציב לאורך זמן. יש מכשולים בדרך, לא אגיד לך שלא ולאחרונה גם היו לי לא מעט כאלה, אבל עובדים קשה וצולחים גם את זה. אני סומכת על עצמי".
מה מתוכנן הלאה - להישאר במיאמי? ולכמה זמן?
"זה בעיקר תלוי בתוכניות של בעלי. מבחינתי מחר הייתי חוזרת לארץ, היא חסרה לי ואוהבת את החיים שלי שם. לשנה הקרובה אנחנו כאן, אבל אני מתכננת להתחיל להיות על קו מיאמי-ישראל ולעיתים קרובות".
גם הילה טולדנו, המייסדת והבעלים של סטודיו Toledano המעצב ומייצר תיקי עור משובחים מזה 16 שנה, מצאה את הנוסחה שעובדת (לה), ובימים אלה משיקה קולקציה חדשה ומטמטמת. "את קולקציית "New Skin" יצרתי מתוך מקום אישי ועמוק מאוד" היא מתארת, "לאחר שעברתי ללונדון ואחרי 2 לידות בהפרש קטן, הרגשתי צורך להתחדש ולחקור דרכים חדשות בסגנון וביצירה שלי. השינוי הוביל אותי לחומרים חדשים כמו זמש - עורות רכים שמאפשרים יותר גמישות, תנועה, ומספקים תוצאה הרבה יותר נשית אך יחד עם זאת עוצמתית בזכות היכולת של כל תיק להתבטא על הגוף בהתאמה אישית. הקולקציה מייצגת עבורי את הנשים העוצמתיות שנחשפתי אליהן בשנה האחרונה, ואת זו שזיהיתי בעצמי - כאמא, בת זוג, בעלת עסק ישראלי וכיהודייה שחיה כרגע בלונדון. הקולקציה מבטאת את הצורך שלי להתחדש ולהתפתח ולהשתנות בהתאם לתנאים. אני מאמינה שהלקוחות שלי הן נשים שגדלו יחד איתי, שחוות שינויים, והשינוי הזה לרוב מתחיל גם מבחוץ - בדרך שבה אנחנו מתלבשות ומתאבזרות, שהרי הקליפה שלנו מייצגת את לא מעט מהשאיפות שלנו". השינוי שטולדנו מתארת אכן ניכר בתיקים החדשים שעיצבה בשלל עורות ומרקמים הנעים מטונים של חומים ועד בורגונדי, עם נגיעות של מספר דגמים בשחור, שנהב ומנטה. בקולקציה ניתן למצוא תיקי נסיעות דרמטיים אך רכים ומתמסרים, כמו גם תיקי יד קטנים ואלגנטיים עם ניחוח של פעם ואף פריטי יוניסקס.
תספרי מה עמד מאחורי ההחלטה לעשות רילוקיישן ללונדון?
"העסקים של בן זוגי נמצאים באירופה וכבר כמה שנים שהיינו על הקו, אבל עם ילדים קטנים זה כבר היה מאתגר. הרילוקיישן זה משהו שהיה בתוכניות, אבל מודה שאני זו שעכבתי את זה. אני אדם שקשה לו עם שינויים ומאד אוהבת את השגרה שלי והעסק שלי, ואת השמש כמובן", היא מוסיפה בחיוך. וממשיכה, "הייתי בהריון מתקדם והיה לי מאד חשוב ללדת בארץ ודובר על מעבר בקיץ (כי החורף בלונדון קשוח). רק שהשבת הראשונה שלי עם התינוקת הייתה השבת השחורה, אז השוק והחרדה וכל מה שנלווה לזה גרמו לנו להקדים את המעבר. למרות שמאוד רציתי לעשות לעצמי חופשת לידה מתקנת, כי הראשונה לא הייתה כל כך כיפית, תוך כדי הנקות ואזעקות קיפלתי חיים שלמים ועברנו ללונדון".
את כבר כמעט שנה שם, האם וכיצד נקודת המבט שלך לגבי ניהול עסק מרחוק השתנתה? מה הפך ליותר מאתגר, או להיפך - יש דברים שעובדים עכשיו טוב יותר?
"מאז הקמת העסק ב-2008 אני ממשיכה לייצר כחול-לבן עם צוות של אמני מלאכת-יד, שמשמרים בגאווה מסורת נשכחת של עבודה בעור. כל תיק שיוצא תחת הסטודיו משקף את הדיוק והמסירות של הצוות המיומן שלי, וזה לא השתנה. כמו בכל דבר יש פלוסים ויש מינוסים. החיים באירופה פתחו לי עולם, ואני מרגישה שהטעם שלי מדויק יותר. מעצב מושפע מהכל. מהצבעים שהוא רואה, במקרה שלי למשל הצבעוניות של התיקים מאוד מושפעת מהאדריכלות בשכונה שאני גרה בה שזה המון גוונים של חום ואדום. מושפע מהאנשים שהוא פוגש ואפילו לשמוע שפה אחרת נותן המון השראה. המותג שלי אלגנטי, תמיד היה. אז להיות פה זו חגיגה לעיניים עבורי. נשים עובדות שעליהן מוטל בעיקר להתייצב בבית במקרה שאין שגרה או בחופשות (כמו שקורה בארץ) תמיד מקריבות משהו, אז המסגרות פה בלונדון אפשרו לי שקט ושגרה יציבה כדי לעבוד.
בהתחלה היה לי קשה להסתגל לעבוד מרחוק, לקח לי זמן ללמוד לנהל את עצמי בתוך השגרה החדשה ובלי מקום פיסי ללכת אליו כדי לעבוד, אבל לאט לאט מוצאת את הפינות שלי והמקומות שאפשר לעבוד מהם בשקט. למזלי יש לי צוות מהמם ומי שמנהל את הסושיאל מדיה שלי חי בלונדון, אז אני יותר מעורבת ופעילה בסושיאל. אני גם מגיעה המון לארץ בנסיעות עבודה, מה שהפך את הזמן שאני נמצאת בסטודיו ליותר ענייני ואפקטיבי כי אני מגיעה עם לו"ז מוכן מראש - עוברים על כל ההנחיות הצבעים דגם דגם, ואז אני נוסעת חזרה. מאחר והצוות שלי ותיק ומכיר את העבודה יש דברים שלמדתי לשחרר ולסמוך ולשמחתי זה לא מאכזב. בצד זאת, יש גם דברים שאני מרגישה החמצה שאני לא נמצאת ורק רואה את הסטודיו שלי דרך המצלמות. אבל ככה זה בחיים, you win some you lose some".
בכל הנוגע לתוכניותיה לעתיד טולדנו משיבה "כרגע אני פה. מתכננת פופ-אפ ראשון לפני הקריסמס כאן, והחיים כבר לימדו אותי שאני יכולה לתכנן תוכניות ובסוף הם מפתיעים אותי. מקווה להעביר פה את השנים הקרובות בעיקר משיקולי החינוך של בנותיי. זו מתנה ששווה להקריב עבורה את החוסר בשמש", היא חותמת.
את שיר גולדשטיין בעלת מותג הבגדים Nanig המדור מלווה מתחילת דרכה, כשהשיקה את קולקציית הביכורים שלה ב-2022 על מסלול שבוע האופנה קורנית תל אביב. בעשור האחרון היא מדלגת בין אירופה, לאסיה ובחזרה (מה שאגב מאוד ניכר בהשפעות האסתטיות-אקלקטיות של עיצוביה), כך שלא מאוד הפתיע אותי כשנוכחתי לדעת כי לאחרונה היא העבירה את מערך הייצור לפורטוגל. "ההחלטה הייתה צעד אסטרטגי משמעותי עבור המותג" מספרת, "פורטוגל ידועה במורשת הארוכה שלה בתחום הטקסטיל והאופנה, כמו גם באיכות הגבוהה של הייצור. בנוסף, האתגרים הקשורים לחוסר היציבות הביטחונית בארץ, אשר הובילו לאיחורים משמעותיים בייצור הקולקציה האחרונה למשל, הדגישו לי את הצורך במציאת פתרונות יציבים ואמינים יותר לייצור". מעבר לכך, אני למדה ממנה כי המעבר לפורטוגל מאפשר למותג להשתדרג בשלל אספקטים - החל מאיכות התוצרים, דרך ייצור אחראי יותר ועד כאמור גמישות ומהירות אספקה. "התעשייה הפורטוגלית מציעה סטנדרטים גבוהים של בקרת איכות, ומאפשרת לנו לוודא שהמוצרים שלנו עומדים בדרישות הגבוהות של הלקוחות שלנו. מההיבט של התחשבות בסביבה, זו מדינה שמקדמת ייצור בר-קיימא תוך שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ותנאי עבודה הוגנים. זה עולה בקנה אחד עם הערכים של נניג. הקרבה הגיאוגרפית מאפשרת לנו תגובה מהירה לשינויים בשוק, ולהתאים את הייצור לדרישות העדכניות".
אז למעשה העברת הייצור לפורטוגל הוא רק הצעד הראשון לקראת תוכניותייך גם לעבור להתגורר בחו"ל?
"נכון. המעבר מהווה צעד משמעותי לקראת הרחבת הפעילות הבינלאומית של המותג. מעבר להזדמנות לצמיחה אישית ומקצועית, ללמוד תרבות חדשה ולהרחיב את הרשת המקצועית שלי, הסיבות שמעודדות אותי לשקול מעבר לאירופה או לארה"ב נעוצות בעיקר בגישה לשווקים חדשים. אירופה וארה"ב הן שווקים גדולים ורווחיים לתחום האופנה, והמעבר אליהם יאפשר לנו להגיע לקהל לקוחות רחב יותר. יכולה לחשוף שה- "boots on ground" הראשון שלנו יהיה בניו יורק ויהיו עוד הרבה הפתעות שכרגע לא אוכל לחשוף". מה שכן אפשר לחשוף ולהתענג עליו בינתיים הוא קולקציית "הים בתוכך" שגולדשטיין השיקה לאחרונה, שהיא בעצם הומאז' לים ולרוח החופשית שהייתה לסבתה (שמאז ומתמיד הייתה מקור ההשראה בנניג). הבגדים, שמתאפיינים בצבעוניות חזקה ושמחה בשילוב רקמות עדינות וסילואטות נינוחות, מעוצבים בהשראת זיכרונותיה ומסעותיה של סבתה בעולם, ובעיקר חיבתה לשחייה בים התיכון.
את כבר ערוכה לנהל עסק מרחוק?
"ניהול עסק מרחוק מצריך גמישות, ארגון ושימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים. כדי לעשות את זה תוך שמירה על קשר הדוק עם הקהל הישראלי אני מתכוונת להשקיע בפלטפורמות הדיגיטליות שלנו - אתר אינטרנט חזק, נוכחות חזקה ברשתות החברתיות, ושירות לקוחות זמין יעזרו לי לתקשר עם הלקוחות הישראלים בצורה יעילה. וכמובן אמשיך לבקר בישראל באופן קבוע. חשוב לי ביותר לשמור על קשר אישי עם הלקוחות, להשתתף באירועים מקומיים ולפעול בארץ".