אם כריסטיאן דיור היה שומע לעצת האסטרולוגית שלו - הוא לא היה מת

כשטרבור באלין, קורא בקלפי טארוט (ולא רק. עוד נחזור לזה), פרסם כדרכו בקודש באינסטגרם, תמונה של עוד "לקוח מרוצה", הוא לבטח לא ציפה שזה "יתפוצץ" ככה. בפוסט, שנכון לכתיבת שורות אלה צבר למעלה מ-60,000 לייקים, נראה ג'ונתן אנדרסון, המנהל הקריאטיבי של דיור, רכון מעל שולחן מלא בקלפים במהלך קריאה - שנדמה כי הייתה מוצלחת למדי, לפחות על פי הבעת פניו המרוככת בואכה קתרטית (לשם שינוי). מוזר? תלוש? אפילו שוקינג? אז זהו שלא באמת. לא אם מתוודעים, מחד, אל המורשת המיסטית שאופפת את בית האופנה הצרפתי מאז היוסדו, ומאידך למגמה ההולכת וגוברת של מותגים ומעצבים שמשתמשים ברוחניות כדי לקבל החלטות (מקצועיות כן?). ובכך, להתחבר עם צרכנים שהם עצמם פונים יותר ויותר לכוחות על-טבעיים וסמלים ארכיטיפיים בכדי לקבל הדרכה, תובנות או ולידציה בתקופות של חוסר ודאות.

תאמינו או לא, המדובר בפלח הצרכני הצעיר דווקא. "ווג" ביזנס צללו אל התופעה בהקשר לדור ה-Z שמתברר כי נמשך עד מאוד למכשפות, מיסטיקנים ומתקשרות; מסרטוני "WitchTok" רוחניים, על טהרת קריאות טארוט, טקסי ירח מלא וטיפים להגשמה עצמית, אשר זינקו בטיקטוק בשנה האחרונה (איתרו קרוב ל-10 מיליון תחת ההאשטאג #WitchTok), ועד גולשים שזיהו נוהרים באלפיהם לשכור את שירותיה של "מכשפה ב-Etsy" (אתר מסחר פופולרי המאגד יוצרים, אספנים ועסקים קטנים) - שתמורת 5 פאונד מספקת מהסרת כישוף ועד תזמון מזג אוויר טוב ליום חתונה.

הכלכלה הרוחנית או 'כלכלת המכשפות' אם תרצו, אולי מרגישה פתאום נוכחת בכל מקום, אך התנאים לה נבנים כבר שנים. הפריחה שלאחר הקורונה בתרבות ההגשמה (העצמית והרוחנית) הייתה סימן מוקדם: בהיעדר יציבות, אנשים פנו לכלים שהציעו תחושה מגוננת. אי הוודאות הזו לא דעכה. עלויות המחיה הגואות, חוסר יציבות גיאופוליטי, מלחמות, וההאצה המהירה של בינה מלאכותית יצרו רמת חרדה קולקטיבית שלא דומה לשום דבר ששמענו או חווינו.

"אנשים כמהים לבהירות", סיפרה לווג ה'רואה' (Seer, מתברר שזה מקצוע) והמדריכה הרוחנית זיטה וובר, שעובדת באופן קבוע עם מותגי אופנה - בין אם זה בשבוע האופנה בפריז, במהלכו הם מזמינים איתה מפגשים פרטיים ללקוחותיהם המובילים, או בסדנאות שהיא מעבירה באירועי השקה של אלו יוגה בלונדון. "הרצון לחפש נקודת מבט חלופית תמיד הייתה קיימת", וובר ממשיכה ומתארת, "כולנו גדלנו והכרנו את הדודה האקסצנטרית שפנתה למדיומים. אבל מה שהשתנה הוא רמת אי הוודאות שאנשים מתמודדים איתה, במיוחד מאז הקורונה, אבל גם מבחינה כלכלית. זה דחף אנשים לחקור ולחפש הדרכה שמרגישה עמוקה ואינטואיטיבית יותר. הם רוצים להרגיש מחוברים למשהו שיכול לעזור להם להבין את מה שהם חווים".

אלה שזו (המגמה, התנועה הרוחנית) ממש לא שייכת רק לצעירים. אנדרסון בן ה-41, משמע מילניאלי דור Y מובהק, מסתמן כמכור מדופלם אשר פוקד דרך קבע את הקורא בקלפים שלו. והוא לא היחיד בתעשיית האופנה. גם מריה גרציה קיורי, בייבי בומרית בת 61, אותה אנדרסון החליף לאחר ששימשה 9 שנים כמנהלת האמנותית של קו הנשים וההוט קוטור בדיור, התגלתה כטארוטאית נלהבת. קיורי עיצבה את קולקציית הקוטור של דיור לאביב/קיץ 2021 בהשראת קלפי הטארוט העתיקים ביותר ששרדו בעולם: היא פירשה צלליות ועיטורים מימי הביניים כפי שהתגלמו על חפיסת קלפי ויסקונטי-ספורצה מהמאה ה-15, שעיצב המאייר בוניפצ'יו במבו עבור הדוכס ממילאנו. "אני מבלה כל כך הרבה זמן עם קוראים בקלפים", הכריזה בזמנו בהודעה לעיתונות, "יש אחד (עכשיו) בצד השני של הדלת. לא, באמת!".

לבית דיור יש היסטוריה ארוכה עם מיסטיקה, תקשור ושאר ירקות. כריסטיאן דיור המנוח, אשר ייסד בשנת 1946 את בית האופנה האייקוני נושא שמו, היה ידוע בציבור כמי שאחז באמונות טפלות והתייעץ תדיר עם מיסטיקנים, בייחוד עם מאדאם דלהיי (Madame Delahaye), דמות מסתורית למדי שאי אפשר לזלזל בתפקיד שמילאה בחייו ובהחלטותיו היצירתיות; כבר כילד בגרנוויל (עיירה בחבל נורמנדי בצרפת), נאמר למיסייה דיור על ידי מגיד עתידות כי נשים יהיו חשובות מאוד בעתידו, ושהוא יהיה חייב להן את הצלחתו הרבה. נטייה זו לאמונות טפלות, שצצה בגיל צעיר, השתרשה עמוקות בקרבו וכשהיה אמור לפתוח את בית האופנה שלו, התוודע אל מאדאם מפריז שניחנה בראיית הנולד והחל להיוועץ בה. בהדרכתה השיק אימפריית אופנה משלו לאחר מלחמת העולם השנייה (במקביל, ובעצתה, סירב להצעה להצטרף למותג מתחרה), כמו גם תזמן את התצוגה הראשונה ופורצת הדרך שלו "הניו לוק" (היא הכתיבה את התאריך והשעה המבטיחים - 12 בפברואר 1947, 10:30 בבוקר). הכל מתוך אמונה שלמה כי כוחות שמיימיים וגורל מנחים את הצלחתו, נוהג שהשתקף בעבודתו ובקודי הבית: כוכבים מחומשים וקמעות מזל הפכו לחלק מהאסתטיקה והוויזואליה המזוהים עם מותג העילית, כאשר אלמנטים מאמונותיו הטפלות עדיין מופיעים בעיצובים של דיור כיום.

בנוסף נהג להתייעץ עם אסטרולוגים ושמר קלפי טארוט, בהם השתמש תכופות, ואף קרא לעיצובים על שם מונחים בקלפים, כדוגמת "קרטומנסיאן" (מגיד עתידות). באירוניה מרה, לאחר שהקשיב בנאמנות לכל ניבוי שלה עד לאותה נקודה, מיסייה דיור התעלם ממה שעתיד להתברר כעצתה האחרונה של מאדאם דלהיי ויצא לספא בריאות באיטליה, טיול שממנו לא ישוב לעולם.

אלא כשצוללים יותר עמוק ואחורה אל התופעה, מתגלה כי הקסם המיסטי הפנט (וממשיך לסקרן) מותגים רבים נוספים. גבריאל קוקו שאנל, מייסדת שאנל, נודעה באמונות טפלות לאורך חייה ופועלה. רבים מהסמלילים שהיו יקרים לליבה, כמו האריה והמספר 5, עדיין משולבים ביצירות של בית האופנה הצרפתי, כולל בליין התכשיטים. ואם בתכשיטים עסקינן, הקמעות של קרטייה וקולקציית "אלהמברה" של ואן קליף וארפלס הביאו למותגי היוקרה הללו מזל, פרסום, נחשקות וממון.

המעצבת גבריאלה הרסט, מייסדת המותג נושא שמה ומנהלת קריאייטיבית לשעבר של קלואה, לומדת טארוט בשנה האחרונה. בתוך כך, קולקציית אביב/קיץ 2026 שלה מתמקדת ב"הארקנה הגדולה" (חבילה של 22 קלפי טארוט ממוספרים). "תמיד הייתי מרותקת לטארוט", היא תארה בפוסט באינסטגרם. "אימי נתנה לי את קלפי הטארוט הראשונים שלי בגיל 18. אני הולכת לאותו קורא טארוט כבר למעלה מעשור, בכל יוני. יש 78 קלפים בחפיסת טארוט, 22 מהם הם הארקנה הגדולה, הנחשבים לפרקים המרכזיים בחייו של כל אחד או למסע הנשמה. השאר, 56, מחולקים ל-4 סדרות: חרבות (מנטליות), כוסות (רגשיות), שרביטים (רוחניות) ודיסקיות (פיזיות). רציתי ליצור חפיסת טארוט משלי כבר זמן רב. תהיתי מדוע כל כך הרבה אמנים נמשכים ליצירת חפיסות טארוט; ליאונורה קרינגטון, סלבדור דאלי, פרנצ'סקו קלמנטה וכו'. מהו הקשר בין אמנות למקור, הצורך לתקשר עם משהו גדול יותר, איך לתקשר עם משהו שאין לו צורה פיזית?...".

מותגי אופנה כמו קולינה סטרדה ומארין סר נוטים לעבר סמליות ירחית, אסטרולוגיה ואסתטיקה פולחנית לקמפיינים וקולקציות, תוך שהם מציעים לא רק בגדים יפים אלא פריטים שמרגישים טעונים מבחינה רוחנית. אפילו טרבור באלין, הקורא בקלפים בכבודו ובעצמו שהוזכר לעיל, הוא למעשה מעצב אופנה קנדי. באלין עבד ברבים מהסטודיואים המשפיעים ביותר בניו יורק - מייקל קורס, אייזק מזרחי (שהוא עוד לקוח טארוט קבוע שלו), אלכסנדר וונג וקלווין קליין, וכיום עובד בבית האופנה סלין. מעבר לעסקני אופנה, הוא מושך אליו גם דמויות מפתח מעולם הקולנוע, כדוגמת השחקנית הבריטית אמה קורין והבמאי האיטלקי לוקה גואדנינו.

עבור מותגים, עלייה בביקושים לשירותים רוחניים מציגה גם הזדמנות וגם סיכון. בעוד שלחלק מהמותגים יש מיסטיקה בדנ"א שלהם (דיור, שאנל), המסחור ברוחניות יוצר תרבות של ניצול ומצגי שווא. "מדיום אמיתי לא יכריח אותך להזמין מוצר ולעולם לא ישלח לך הודעה ראשונה", סיפרה וובר ל"ווג" ביזנס. מתברר כי יוצרי WitchTok רבים משתמשים בטקטיקות מכירה אגרסיביות - שליחת הודעות פרטיות לעוקבים באמצעות קריאות הודעות לא רצויות, דחיפת "לחשי חירום" בתשלום, או עידוד תלות באמצעות מסרים מבוססי פחד. "התיאבון של הצרכנים למשמעות, ביטחון וטקסים גדל באופן דרמטי עד שחוויות אינטואיטיביות עברו מסקרנות שוליים - למרכיבים לגיטימיים של מסע הלקוח. אבל ניצול מרחב זה דורש הרבה יותר מפיזור גבישים על שולחן תצוגה, או שכירת קורא טארוט לרגע חד פעמי באינסטגרם". כך או כך, המגמה יפה, מסקרנת והגיונית רק כאשר יש כוונת משורר אמונית אמיתית מאחורי הדבר וכאשר הריטואלים המיסטיים באמת מתיישבים עם ערכי המותג ו/או ההיסטוריה שלו.