עם עונת החורף שבעיצומה, בדיוק כשכבר התחלנו מעט להשתעמם מההיצע שיש בחנויות וברשתות, בא לעזר עוד קולאב מקומי לוהט. לא רק שהוא בא בדיוק בזמן, אלא שהמדובר בשיתוף פעולה מהז'אנר ש(כנראה) אף פעם לא יימאס ממנו: מותג ישראלי שחובר למולטי-טאלנטית. בתוך כך, טוונטיפורסבן, מותג האופנה הדינמי והצעיר מקבוצת "רנואר", חובר אל לא אחרת מאשר ספיר אביסרור; משפיענית רשת מצליחה, מעצבת אופנה, כוכבת ריאליטי ובקרוב אמא לשלושה. לאו דווקא בסדר הזה.
תחת הכותרת "Non/Formal Wear", נחשפה הבוקר (ראשון), בחסות תצוגת מסלול בתיאטרון הבימה בתל-אביב, קולקציה רחבה בפלטת צבעים מצומצמת (השילוב האהוב עלינו) שנעה על קו התפר שבין סטריט לוורק-וור, אותה עיצבה אביסרור. היא אמנם לא צעדה ("אני משאירה את זה לדוגמניות") אבל נראתה אולטרה שיקית וזוהרת עם הבייבי באמפ המפואר שלה.
הקולקציה שעל הפרק מתכתבת עם קטגוריית המחויטים אבל בדיוק באופן שאביסרור אוהבת ומעצבת - עם טוויסט נשי ונוכח. בתוך כך, הכתפיים המודגשות והצלליות החדות מהדהדות את מגמת ה-Power Dressing של תחילת שנות התשעים, תקופה בה נשים אימצו את קוד הלבוש העסקי-גברי בכדי לייצר נוכחות וכוח במרחבים שנשלטו בידי גברים. והצבעוניות? מונוכרומטית, כמתבקש, אך מרעננת ולא "כמצופה"; חליפה אפרפרה בפין סטרייפ עם עניבה תואמת, פשוט תענוג, כאשר הג'קט למעשה מחוסר צווארון - מיקרו טרנד שיקי שכבר הרחבנו אודותיו. גם את ז'קט הבומבר המשובץ, לו צווארון וכיסים שחורים, סימנו כמצטיין.
עוד אהבנו, את החליפות הוורסטיליות העשויות עור פיו (סינתטי), בדגש על הפריטים בצבע כחול כהה וג'וסי - ג'קטים קצוצים, מכנסיים, חצאיות מידי או מיני ואף ברמודה, שניתן ללבוש ביחד, לחוד או לערבב עם פריטים אחרים. דווקא בגוון הכחול הזה, המרקם החומרי, על אף שאינו מתקרב בתכונותיו לעור אמיתי, נראה ומרגיש טוב למדי. וההשראה? הגיעה בכלל מאחד התיקים שלה. "לאחת מפגישות העבודה עם צוות טוונטיפורסבן הגעתי עם תיק שאנל כחול. ישבנו מול הקרטלה וחשבנו - איזה צבע עור להכניס (בנוסף לשחור)? שקלנו בורדו או ירוק שמאוד חזקים העונה... אבל אז הסתכלנו על התיק והחלטנו פה אחד - זה חייב להיות הכחול השאנלי הזה. בעיניי כחול טוב לא נופל משחור".
מאפיין נוסף שעובר כחוט השני לאורך כל הקולקציה הוא מוטיב הפייזלי, אשר לקוח מפרינט הבנדנה שכבר הפך מזוהה עם אביסרור ומככב תדיר בעיצוביה ל-SAP, המותג הפרטי שלה שבדיוק חוגג עשור להיווסדו. הוא מעטר קרדיגנים בצללית אוברסייז, רקום על גופיית פיו או מתגלה כמופע אפליקטיבי על חצאית מרושתת שקפקפה, ואפילו על גבי ג'ינס בגזרת בלון. "הבנדנה היא סממן מפתח והוא נמצא בכל פריט בקולקציה", היא מחדדת. "או שזה ברקמה, בבד הקרושה עצמו או שזה בסריגה עצמה. זה מופיע בכיס אחורי בג'ינס, מוטבע על גבי חגורת החצאית, בעניבה השחורה או בתוויות הפנימיות. כך למעשה התחלתי את סאפ - הייתי גוזרת בנדנות ומשלבת אותן. אז הבאנו את זה גם לקולקציה, זה אלמנט שעוטף את כל הדבר הזה".
כשאת ניגשת לעצב קולקציה למותג אחר - חשוב לך לבדל את זה ממה שאת עושה ב-SAP, או להפך?
"לא כל שיתוף פעולה שעשיתי היה 'סאפ'. אבל במקרה הזה וכשהמותג שלי חוגג השנה 10, כן היה לי ממש חשוב להביא את האלמנטים שמנחים אותי כל השנים גם לקולקציה של טוונטיפורסבן. לשמחתי, נתנו לי יד חופשית, כולל כל הנגיעות האלה שאני מקפידה עליהן אצלי במותג. כך למשל בכל הנוגע לבחירת הבדים לקולקציה - היו כמה סוגים של עור פיו שראינו ולא היה סיכוי שאשתמש בהם, דאגתי לבחור את זה שהוא וואו וברמה יותר גבוהה. אני די בטוחה שיראו וירגישו את זה. באמת שזה לא מובן מאליו. המעצבות של טוונטי היו לגמרי שותפות לדרך, בכל פגישה נהניתי יותר מקודמתה. הן פשוט נתנו לי להביע את עצמי באופן מלא, והכל מושקע וגדול. נתנו לי הרגשה שממש מאמינים במה שאני עושה, זה תהליך שבאמת היה תענוג. ועכשיו אני רק מחכה שהכל באמת יצליח כמו שהאמינו בי".
בהיריון הזה (לעומת הקודמים) יותר קשה לך להתלבש או לבטא את עצמך מבחינת הסטייל?
"דווקא לא, באתי לזה מוכנה האמת. אחרי שני הריונות אני כבר מבינה שעדיף שהמכנסיים יהיו נמוכים, למשל, שיותר יפה לי שהחלק העליון צמוד וכו'. כלומר ידעתי מה אוהב ומה לא, אפילו לא מודדת משהו אחר (מכנסיים גבוהים לדוגמא). אני יודעת מה עובד עבורי, אז אני מתלבשת בהתאם ומרגישה עם זה בנוח".
כפי שאביסרור בת ה-32 חשפה לפני חודש, היא ובעלה, ליאור דבאח, מצפים לילד שלישי, אח או אחות לסאן ומון. בשבוע שעבר שיתפה בתיעוד אינסטגרמי חשוף (כמנהגה בקודש) שבפעם השלישית לא הכל גלידה מה שנקרא, וכי לצד ההיריון המשמח, היא מתקשה להסתגל לאופן השונה של הדברים לעומת ההריונות הקודמים. "לא תכננתי כל כך שזה מה שייצא, אבל יצא", היא מתארת. "בתור אישה ואת בטח תביני אותי, לפעמים לבכות ולהתבכיין זה משהו שמשחרר. למחרת הרגשתי שקמתי הרבה יותר טוב". מבינה, בטח מבינה.
"בדיוק עכשיו עצרה אותי ברחוב מישהי מבוגרת שאמרה לי 'את לא יכולה לבכות כשאת בהיריון', כלומר מהמקום של אין לי, כביכול, זכות להתלונן כשיש נשים שלא מצליחות להיכנס להיריון. אז עניתי לה 'בוודאי שאני יכולה לבכות, זה עושה לי ממש טוב לשחרר'. זה שקשה לי לא מבטל את אלה שחולמות להיות בהיריון. אני מברכת על ההיריון שלי אבל קשה לי וזה בסדר. אני לא מתנהלת על פי כל 'החוקים' האלה". וזה בדיוק מה שיפה בה, כלומר חוץ מנתוני הפתיחה הטבעיים-מעלפים בהם היא ניחנה. אביסרור היא אחת מהפרסונות הכי פתוחות, כנות ודעתניות בביצה. הדבר בא לידי ביטוי גם ביכולתה לקחת צעד אחורה ולומר "זה לא בשבילי", כפי שעשתה כשוויתרה על להלביש את עדן בן זקן, גם אם זה לא הדבר "המצופה" לעשות.
ניכר שאת מאוד מחוברת וקשובה לעצמך. זה במקום הראשון מבחינתך?
"זה באמת במקום הראשון אצלי. גם במותג שלי ובדרך שאני מעצבת, גם באימהות שלי, גם בקריירה, בהכל. בחרתי לא לעשות סטיילינג לעדן בן זקן כי באמת הרגשתי, בלב שלי, שזה גדול עליי. ברור שזה יכול היה להיות מטורף, אין זמרות כמוה ומנורה זו במה מטורפת, אבל הרגשתי בתוך תוכי שלא אעשה את זה כמו שצריך והחלטתי שלא לעשות בכוח. אני לא מכניסה את עצמי למקומות שלא נוח לי בהם, שאני לא מרגישה בטוחה בהם במאת האחוזים. כי במקומות האלה, סביר להניח שאו שייצא ממך משהו שאת לא באמת, או שפשוט תכשלי. אז אם אפשר אני נמנעת מלהגיע למקומות האלה".
את מרגישה שאת משלמת מחירים על כך שאת מאוד פתוחה ודעתנית?
"אני מרגישה שהמחיר דווקא משתלם (יותר משהוא לא). רוב הדברים שאני מדברת עליהם או משתפת, אני יודעת שאני גורמת לאישה אחרת שצופה בי להרגיש משהו, שזה יזיז בה משהו או שהיא תבין דבר מה על עצמה, על איך שהיא מרגישה. וזה מחיר שממש משתלם. בכל הנוגע לביקורת - בכנות אומר, שאף פעם לא התייחסתי לזה. אפילו לא נכנסתי לקרוא תגובות שכתבו בפוסטים בהם שיתפו את הריל שלי בוכה. זה לא משהו שמנהל אותי וגם לא מעניין אותי כל כך".
הדרך אל קהילה נאמנה של 489 אלף עוקבים, אשר עזרה למצב אותה כאחת המשפיעניות המובילות במחוזותינו, ארכה כעשור. אביסרור פרצה לחיינו ב-2017 בעונה הרביעית של הדוקו-ריאליטי "איט גירלז" לצידן של עדן פינס וליבר בלילתי, אז כבוגרת מכללה לאופנה ברחובות ובעלת עסק בגדים בתחילת דרכו (SAP). בהמשך חזרה לסיבוב נוסף על המסך הקטן בתוכנית "הבלוגריות" ובשנה שעברה כיכבה שוב בכל בית אב בישראל, כשהיא ובעלה הפכו לאחד מהזוגות האהובים בעונה הקודמת של "המירוץ למיליון", הגיעו לגמר וסיימו במקום השלישי.
התחלת את דרכך ברשתות החברתיות לפני כעשור. מה לראייתך ובחווייתך השתנה מאז?
"שרכשנו את הכבוד הראוי לנו בעשר השנים הללו. אולי עדיין יש אנשים שבזים לזה, אבל כבר ידוע שלהיות משפיען זה מקצוע, ומקצוע שנהיה מכובד. רוב העסקים היום משתמשים במשפיענים. פתאום יש גם מקום בטלוויזיה למשפיעני רשת ובעבודה עם מותגים גדולים, אלו דברים שלא היו בהתחלה וזה כיף. היום כבר אין שיח על מה זה משפיען או מה משפיען נותן. כולם כבר יודעים ואני לא צריכה להסביר מה זה אומר שאני עובדת באינסטגרם".
את חושבת שלא כדאי למשפיעניות אופנה לשים את כל הביצים בסל אחד? כלומר לדאוג שתהיה להן עוד תכנית עסקית במגירה?
"זו שאלה קשה... כי אני התחלתי ממקום אחר, שכבר היה לי עסק, והאינסטגרם זה משהו שקרה תוך כדי אז לא בניתי עליו (במובן של פרנסה). לכן זה תלוי, ורק אם באמת יש משהו שאת מרגישה שאת טובה בו. יש המון משפיעניות אינסטגרם שפתחו מותגים, אבל הרבה מהן גם לא הצליחו. צריך להיות לזה בסיס. בכל אופן, ולא בקטע שחצני, אני מרגישה שאני, בתור ספיר, כבר לא נמצאת במקום הזה שמודדים אותי על כמה קונים או לא קונים ממני. אני לא שם. אני חושבת שאני מביאה הרבה מעבר. כלומר אני כן עושה מכר וזה מהמם, אבל יש לי ערכים אחרים לגמרי שמובילים אותי כיום - מאשר להסתכל בסוף החודש כמה מכרתי למותג שעבדתי איתו. אני לא מוכרנית באינסטגרם, אני מביאה ערך מוסף, אני מביאה מודעות".