עבור מי שאינה משוטטת בפיד האינסטוש בקביעות או בכלל, עוקבת אחרי האנשים הנכונים, נספר לכן כי את השבוע האחרון מבלים כמה ממשפיעני הביצה המקומית באירועי חתונת ענק במיקונוס. אחת מהן זו מאיה קיי שזרחה שם כמו שמש יוונית לוהטת, אבל הכלה? היא בהחלט משהו ששווה להתעכב עליו.
יוצרת התוכן ומעצבת התכשיטים נוי טוויל - ישראלית שמתגוררת במיאמי, נישאה השבוע לבן זוגה סטיבן, במסיבות מטורפות שמשכו אליהן כמה וכמה מהשמות המוכרים בתעשייה המקומית. מיותר לציין כי על עיצוב השמלות הופקדו אנשי מקצוע שכבר מבינים דבר מה בכל הנוגע לשטח הכלות המותח, כולם בייצור כחול-לבן.
זה החל בשמלת חינה זהובה של אלי טלה בעיצוב חיתוכים שיצרו מחשופי קאט-אאוט נדיבים במותניים וחזית א-סימטרית באמצעות רצועה אורכית דקה, שנקשרה סביב צווארה ונמשכה עד לחצאית ומעל הטופ. בהמשך, הצליחה לאזן בין אסתטיקה כלתית קלאסית לבין טוויסט עכשווי, דרך שמלת סטרפלס מבית סטודיו Kashi. חלק עליון כמחוך בעל קווים נקיים ומבנה מפוסל המדגיש את המותן ומנגד, חצאית דרמטית ששברה את הסימטריה הצפויה עם מכפלת גבוהה בחזית החושפת את הרגליים, בעוד החלק האחורי מתארך לשובל נפחי ומרשים - פלאס דיטלס של קפלי בד פיסוליים ודרפה עשיר.
השיא הגיע בשמלה האחרונה שנראתה בתיעודים הסושיאליים השונים, אם תשאלו אותנו גם היפה והמוצלחת מבין כל אסופת השמלות. עיצוב יפהפה עליו אמונה מעצבת האופנה הישראלית, חנה מרילוס שגם הציגה בשבוע האופנה הישראלי באוקטובר האחרון.
מרילוס שגדלה בבית דתי ובעברה (הלא מאוד רחוק) פנתה למגזר החרדי, כבר לא מגבילה את עצמה ואת זה ניתן לראות גם בזכות שמלת הכלה המדוברת של טוויל. היא משתמשת ביכולת של הבדים לעבור מסטטיות לתנודתיות, ולספר סיפור שונה בכל שלב. שקיפות עדינה וטקסטורת זיגזג נרשמו בפיס מהפנט באורך מקסי, בעל כתפיות ספגטי דקות וגב פתוח, כשהחלק העליון קיבל שכבה נוספת וכפולה, שממשיכה משני צידי השמלה עד גובה הרצפה. התוצאה? פואטית.